בטיחות עיסוי לאחר הסרת כלי לימפה או בנוכחות בעיות במערכת הלימפטית

כעת ניגע בנושא העיסוי למטופלים שעברו התערבות רפואית הכרוכה בהסרת כלי לימפה (חלק גדול מהטיפולים האונקולוגיים הכרוכים בהקרנות או ניתוחים – מבצעים זאת), וגם לאנשים עם תפקוד לקוי של כלי הלימפה או הסובלים מבצקת לימפטית.
טיפול בעיסוי מערב לחץ מכאני על האזורים הללו, הנעה וחימום, וסירקולציה מוגברת של דם בפלג הגוף המטופל. החשש קיים לא רק לגבי מטופלים עם בצקת קיימת או היסטוריה של בצקות, אלא גם לגבי אלו שמעולם לא חוו בצקת לאחר הניתוח או עקב מצבם הרפואי. טיפול בעיסוי עלול לגרום להם לפתח בצקת לימפטית למשך כל חייהם, ולהוות את ה'טריגר' שבלעדיו התופעה לא הייתה מתפרצת.
יש דיווחים רבים על מטופלים שלא פיתחו בצקת במשך מספר שנים לאחר הניתוחים או עם בעיות במערכת הלימפה, עד שקיבלו טיפול בודד בעיסוי על ידי מטפל שלא היה מודע להנחיות הבטיחות הנדרשות, וטיפול זה היווה את ה'טריגר' שהוביל להתפתחות בצקת לימפטית לכל שארית חייהם.

מאמר זה לא יפרט את ההנחיות המדויקות באילו אזורים בגוף ניתן לעסות, מתי, ובאיזו עוצמה. עם זאת, חשוב לציין את חשיבות התשאול הרפואי המקיף ומעמיק של כל מטופל שעבר טיפולים למחלת הסרטן או סובל מבעיות במערכת הלימפטית, גם שנים רבות לאחר סיום הטיפולים או גילוי הבעיה.
יש לברר בפרוטרוט האם הייתה מעורבות של כלי הלימפה, והאם בוצעה הסרה מלאה או אפילו חלקית שלהם, או אם קיימת בעיה מולדת, נרכשת או חוזרת במערכת הלימפטית.