בדף זה נתונים מספר תרגילים וטכניקות שמסוגלים להקל במעט את החרדה ולסייע לכם לעבור אותה והם גם הצעות לתרגילים שניתן סתם כך לבצע במהלך היום מספר פעמים בכדי להפיג מעט את המתח בשגרת יומכם.
כדאי בהתחלה לנסות כמה מן התרגילים שברשימה ולא לדבוק רק באחד. בהמשך תמצאו את אלו שהכי מתאימים עבורכם ותדבקו בהם.
נפגשתם עם טכניקות כאלו בעבר ולא מבינים למה לכם לנסות שוב?
תנו צ'אנס ונסו בכל זאת.
אתם נמצאים במקום אחר בחיים והיתרון הנוסף הוא שהפעם אתם באים לעשות את זה בצורה מסודרת ועקבית.
ניסיתם מחדש את כולם ולא מצאתם עדיין טכניקה שעבדה עבורכם?
אל תיכנסו לחרדה מיזה (-: יש מגוון טכניקות נוספות לצד שיטות טיפול יעילות וממוקדות אצל פסיכולוגים ואנשי מקצוע לטיפול בחרדה או טיפולים תרופתיים או טיפולים עם תכשירים צמחיים טבעיים כמו שאני לעיתים נותן בקליניקה - ואתם לא לבד!יעקב קרנץ נטורופתיה ועיסוי - טיפול נטורופתי מדויק. מונגש. הוליסטי. באונליין ובפרונטלי
תוכן עניינים
הקדמה
למה אני כותב את המאמר הזה?
יש לכך מספר סיבות.
תרגישו כמובן חופשי לדלג ישר לטכניקות עצמן – דרך לחיצה על 'תוכן העניינים' שלמעלה.
אך אני מאמין שההסברים כאן גם יתנו לכם הבנה איך לגשת אל כל העניין כך שגם את השימוש בטכניקות – תוכלו לשבץ וליישם בצורה שיותר נכונה עבורכם ולהבין באמת איפה הם משתלבים לכם בעבודה היומיומית וגם לדעת מתי לא להשתמש בהם
הסיבה הראשונה היא
שקודם כל לעיתים אני נפגש בעצמי בקליניקה עם מטופלים שבאו למטרת תמיכה במצבי חרדה קלים דרך תזונה, תכשירים וצמחי מרפא ייעודיים שתומכים בכך.
אז אחרי שאני רושם בקליניקה תכשירים טבעיים שתומכים בחרדה, אני תמיד רוצה שיהיו לצידם גם תרגילים ודגשים באורח חיים, שיוכלו לתמוך בתהליך. טיפול נטורופתי הוא תמיד טיפול שכולל בתוכו כמה אלמנטים ושילוב של מספר כלי טיפול במקביל. אלמנט הטכניקות הוא אחד מהם.
דף זה נוצר במקור – עבורם, והחלטתי לשתף אותו גם לציבור הרחב שיוכל לקבל ממנו תועלת – על אף שבדרך כלל הוא לא עומד כשלעצמו.
הסיבה השנייה היא
טכניקות עצמיות שהאדם מבצע ביום יום, מעניקים היבט שלא הצמחים הטבעיים – וגם לא התרופות במרשם – יכולים לתת.
בכך הטכניקות העצמיות משלימות למעשה כל טיפול שאדם חושב לבצע במקביל. ומעצימות את האפקט הטיפולי. כך שגם הציבור הרחב הוא הנמען במאמר הזה. ואני רוצה לדחוף אותו להשתמש בזה.
חשוב לי, בתור מטפל שמאמין באינטגרטיביות ובשילוב של מספר כלי טיפול, חשוב לי שכולם יכירו את האופציות הללו, שפותחות פתח לעוד מיגוון טכניקות הרגעה שנכון ליישם ולא כולם הוכנסו למאמר. אני מאמין שטוב יהיה אם כל אחד שכבר נמצא בטיפול כלשהו או בתהליך עצמי שקשור להתנהלות שלו עם חרדה – כל אחד יחשוב ליישם ויחשוב איך הוא מכניס את זה ולא זונח את האלמנט הזה. ולא משנה באיזה טיפול הוא נמצא כעת.
אגב, לעיתים – במיוחד בהפרעות חרדה קלות – טכניקות ביתיות פשוטות וזמינות הן כל מה שהאדם צריך. ולעיתים אדם נוכח לדעת שהם עוזרים לו ודי לו בהם בלי צורך להעמיק לצלול לטיפולים נוספים.
בכל אופן הן מקנות לאדם עצמאות, ותמיד טוב שיוכל להוסיף אותם בכל טיפול שהוא , במקביל, בין אם הוא בטיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי, טיפול רגשי או טיפול נטורופתי. הוא גם יכול להישאר איתם אחרי שכל אחד מהטיפולים שנקבתי בהם – נגמרו, על מנת לשמר את המצב החדש שהם ייצרו. ולא להיזקק להיגרר שוב למקומות שיצריכו טיפול מנקודת ההתחלה.
הסיבה השלישית היא
ציבור הנמענים הוא האנשים שמגיעים אלי לקליניקה הוא ציבור שהבעיות העיקריות שלו הן מתחום הבריאות הגופנית ה'קלאסית'. בעיות לגמרי 'פיזיולוגיות'.
מגיעים אלי גברים ונשים לפתור בעיות בריאותיות שקשורות להיבטים בריאותיים 'קלסיים' כמו בעיות במערכת העיכול, בריאות האישה, אנרגיה ועייפות, בעיות בבלוטת התריס ובעיות במערכת החיסונית.
אבל! כשבאים לטפל באדם בתחום בריאותי מסוים – אי אפשר להתעלם לחלוטין מתחומים אחרים שמהווים גם הם חלק ממנו. תמיד צריך לדעת לתת גם להם מענה כלשהו – אפילו קטן – אחרת התהליך הטיפולי שלו יכול להיתקע.
כנטורופת, עיתים שאני נזקק לתת מענה ראשוני למצב של חרדה שקיים ברקע כבר כשאדם מגיע איתו אל הטיפול, או שמתעורר במהלך התהליך הטיפולי .
לנו הנטורופתים, שמנסים לקדם בראש ובראשונה תהליכי בריאות גופניים בגוף – קשה להגיע לתוצאות כאשר החרדה מנהלת את המטופל, ומערערת בצורה ישירה את מצבו הבריאותי שוב ושוב (חרדה נפשית, משפיעה באופן גופני ישיר ופזיולוגי, על המצב הבריאותי -אשאיר את הפירוט למאמר נפרד בעתיד – ובשל כך יכולה ממש לעצור ואף לדרדר לאחור התקדמות שהמטופל החל להשיג במצב הבריאותי).
כמו כן היא מערערת בצורה עקיפה את מצבו הבריאותי, בכך שמפריעה למטופל להשקיע את הקשב ואת המאמצים בתהליך הבריאותי שעובר ובמשימות השבועיות שמוטלות עליו.
אל מה אני מתכוון? חרדה זה מנגנון חירום. תחשבו על זה – וככה גם גוף האדם עובד – בזמן של חירום, אין פנאי ויציבות להתעסק בגוף ובהשקעה בבריאות הגוף וביצוע מטלות. כל המשימות שנתנו במהלך הפגישה 'מתאדות' ונמחקות ברגע שהוא נמצא במצב חרדתי. מבלי יכולת להתרכז בהם בגלל 'שיתוק' מנטלי. (זה משהוא שאולי אתם מכירים מקרוב על עצמכם, כמו שמישהו להבדיל עם הפרעת ADHD קשב-ריכוז, פשוט לא מצליח לשמוע את מה שנאמר בכיתה או לבצע משימות ויש מן מסך ערפל סביבו. הראש נמצא במקום אחר וטכנית פשוט לא נמצא ביכולת מיקוד). זה משהו שאני רואה אותו כל הזמן בקליניקה ללא יוצא מן הכלל. ואנחנו צריכים לתת מענה ראשוני למצבים כאלו, גם ברמתנו. בשביל שחלק הארי של הטיפול, החלק המרכזי שמתעסק בבעיה הבריאותית המרכזית – יוכל להמשיך ולהתקדם בלי שהפרעה 'חיצונית' תכביד עליו ולא 'תנטרל' אותו בשאר מישורי החיים ובשלבים שהוא כן לוקח על עצמו משימות ויוזמות בריאותיות עבור עצמו ונחוש ליישמן.
מה אפשר בינתיים לקחת
אני תמיד מזכיר לעצמי שהאדם הוא "שלם שמורכב מהמון היבטים". לכן טיפול בכל בעיה בריאותית ככלל, ובפרט בבעיה שקשורה לתחום הנפש – צריך לכלול בתוכו שילוב של מספר היבטים במקביל – בכדי לקדם ריפוי או תמיכה.
אל מי המאמר לא מיועד
חשוב לי לציין שני דברים:
1 .אנשים שהחרדה היא המרכיב המרכזי בבעיה הבריאותית שלהם והיא חזקה בצורה משמעותית – אני בד"כ ממליץ להם לא להסתפק בטכניקות לעזרה עצמית אלא לפנות למטפל שעיקר עיסוקו סביב נושאים אלו ושמעניק גם טיפול רגשי או 'טיפול בדיבור' – אותו הטיפול שנעשה בצורה אינסטנסיבית ונהדרת בקליניקות אצל פסיכולוגים ואנשי מקצוע (בייחוד אלו שמטפלים בשיטת CBT שנחקרה ונמצאה מועילה לריפוי בעיות חרדה בתהליך טיפולי יחסית קצר). טיפול שהשקעה בו יכולה לשפר בצורה משמעותית את איכות החיים.
כמובן שבשביל לחזק את אותו ההתקדמות איתו, עדיף טיפול בדיבור שמסתייע בתכשירים שניטלים במקביל.
שילוב זה של תכשירים צמחיים/תרופתיים לצד ה'טיפול בדיבור' שבמתבצע על ספת המטפל, עדיף. הדבר מהווה מכפיל כוח ומשפר את סיכויי ההצלחה גם של ה'טיפול בדיבור' עצמו. על גבי זה – וזה כבר היבט שקשור גם להעדפת המטופל (וגם לחומרת הבעיה) – כדאי לשקול
האם לבחור בטיפול תרופתי (אותו רושם הפסיכיאטר)
או בטיפול צמחי (אותו רושם הנטורופת או ההרבליסט. אני כנטורופת וכמטפל בצמחים בד"כ רושם בקליניקה את אותם תכשירים טבעיים גם לאנשים שלא נמצאים על טיפול תרופתי וגם לאנשים שנמצאים כבר בטיפול תרופתי ואני מוסיף צמחי מרפא בצורה שתוכל לשפר את השפעתם תוך התייחסות רצינית מאוד לקונטרה-אינדיקציות ולשילוב בטוח בין התרופות לבין התכשירים הטבעיים שאני רושם) שילווה אותו תוך כדי אותו התהליך. (כמובן שבתחום הצמחים והתכשירים הטבעיים לאתגרים נפשיים בכלל ולבעיות חרדה בפרט – רצוי מאוד לעשות בהכוונת המטפל הנטורופת, ובמידה וגם משלבים תרופות זה כבר הופך לכמעט-חובה בכדי למנוע אינטרקציות שליליות).
2. המאמר והטכניקות נועדו בעיקר אל מה שנקרא בעגה המקצועית 'הפרעת חרדה כללית' (Generalized anxiety), ולא עבור מה שמכונה בעגה המקצועית הפרעת פאניקה (Panic Disorder) – שאליה ההתייחסות הטיפולית היא אחרת וגם לטכניקות עצמן כמעט ולא יהיה תועלת ביישום בזמן ההתקף החריף (אם כי בשימוש נכון לאורך היום ניתן לשלב את זה כחלק מתהליך הריפוי).
אני לא עומד במאמר הזה לעמוד בהרחבה יתירה על ההבדלים ביניהם כי אין זה מטרת המאמר ומנסיוני – גם קשה לאנשים לעמוד על ההבדלים ביניהם בפעם הראשונה שהם נפגשים עם שתי המושגים.
רק אעיר לסיבור האוזן ואם זה נשמע לכם 'מצלצל' מוכר תעמיקו בזה עוד – שההבדל העיקרי בין שתי ההפרעות הוא שבהפרעת חרדה כללית, החרדה היא מתמשכת ומתפרסת על תחומים שונים ומורגשת חרדה עמומה במשך כל היום (עם אפשרות ל'פיקים' מעט יותר גדולים יותר מטריגרים ידועים איתם נפגשים במהלך היום) שמדרדרת מאוד את איכות החיים ומעמיסה בצורה שגורמת לסבל רב הן בזמני השיגרה והן בזמני הטריגר.
לעומתה יש את "הפרעת פאניקה' (Panic Disorder) שמתנהגת אחרת לחלוטין, שבמהלך היום החרדה יכולה להיות נעדרת לחלוטין בלי שום רמז כלשהי, עד ל'התקף' שמגיע גם בלי שקדם לו איזה סיבה או טריגר מיוחד (מעין 'קצר-מוחי' שמפעיל בלוטות במוח שממש 'יורות' הורמוני דחק ואדרנלין לכל הכיוונים). מדובר בהתקפי חרדה נקודתיים, קצרים ועוצמתיים שמגיעים 'משום מקום' כביכול, שמתמקדים בעיקר בתסמינים הפיזיים המלווים אותם, שמלווים בסימפטומים פיזיים עוצמתיים כמו דופק מואץ, קוצר נשימה, סחרחורת, רעד וכאבים בחזה. ההתקפים בהם מגיעים לשיאם תוך דקות ספורות וגורמים לתחושת אימה וחשש ממוות קרב.
אוקי, ועכשיו בו נחזור לענייננו, לגבי הטכניקות…
מה יש בדף הזה?
בדף זה נתונים מספר תרגילים וטכניקות שמסוגלים להקל במעט את החרדה ולסייע לכם לעבור אותה והן גם הצעות לתרגילים שניתן סתם כך לבצע במהלך הים מספר פעמים בכדי להפיג מעט את המתח בשגרת יומכם.
מגוון הטכניקות (ועוד רבים שלא נכנסו לדף זה) הוא רחב
כיוון מטבע הדברים לכל אדם יש את הטכניקות שעובדות עבורו הכי טוב ויש כאלו שפחות. כדאי בהתחלה לנסות כמה מן התרגילים שברשימה ולא לדבוק רק באחד. בהמשך תמצאו את את אלו שהכי מתאימים עבורכם ותדבקו בהם. מידי תקופה כדאי להחליף ולנסות חדשים.
מתי ליישם?
חלק מהתרגילים/טכניקות תמצאו יעילים יותר לביצוע לפני הופעת ההתקף הקל (כאשר אתם כבר נפגשים ב'טריגר' שאתם יודעים מנסיונות קודמים או ממילוי 'יומן החרדה' ש'מפעיל' אתכם, יומן חרדה לשימוש עצמי שמצורף בסוף המאמר) או בשלביו הראשונים.
לעומת זאת חלק אחר תמצאו שיהיו יעילים יותר תוך כדי/לאחר שההתקף הגיע – בעיצומו של ההתקף או ב'איפוס' לאחריו כסיוע חזרה ל'איזון' לחיים הרגילים בצורה המיטבית לאחר סיום ההתקף. ולמעשה בפיזור הטכניקות לאורך היום כהכנה – בזה כוחו הגדול של הטכניקות ונמצאו מבחינה מחקרית גם התועלת הגדולה ביותר.
המטרה בסוף היא שתגבשו לעצמכם שתי טכניקות מרכזיות שעובדות עבורכם הכי טוב ואותם תאמצו.
אחת מהם תהיה טכניקה ה"לפני" והשנייה תהיה טכניקת ה"תוך כדי/אחרי".
חשוב לזכור – טכניקות אלו לא חייבות להיעשות רק בזמן התקף. ההיפך הוא הנכון!
כל הטכניקות הללו צריכים גם לשמש אתכם בזמנים מובחנים במהלך היום בו אתם עוצרים את שגרת יומכם, ומכניסים בצורה קבועה 5 דקות של תרגול, בין 1-3 פעמים ביום. זה יוריד את סף החרדה הכולל , 'שובר' אותו מפני הצטברות של מתח עצבי, שרירי ונפשי. ואולי ימנע מלכתחילה את ההתקף הבא או לכל הפחות יפחית את עוצמתו.
בכל אופן שילוב של אחד מהם בו תבחרו, שילובו במהלך היום לאורך היום יכול גם 'לנקות' מתחים לא מודעים שמצטברים תמיד במהלך היום וכך לשפר את איכות חייכם – דבר חשוב כשלעצמו.
ואם כבר ניסיתי בעבר?
נפגשתם עם טכניקות כאלו בעבר ולא מבינים למה לכם לנסות שוב?
תנו צ'אנס ונסו בכל זאת. אתם נמצאים במקום אחר בחיים והיתרון הנוסף הוא שהפעם אתם באים לעשות את זה בצורה מסודרת ועקבית. ניסיתם מחדש את כולם ולא מצאתם עדיין טכניקה שעבדה עבורכם? אל תיכנסו לחרדה מיזה (-: יש מגוון טכניקות נוספות לצד שיטות טיפול יעילות וממוקדות אצל פסיכולוגים ואנשי מקצוע לטיפול בחרדה ואתם לא לבד!
ריכוז כל הטכניקות
טכניקות הרפיה מומלצות לפיזור לאורך היום, בתחילת התקף או אחרי התקף
בחרו אחד מהבאים
(כל טכניקה תוצג בקצרה ולאחריה, ב'אקורדיון ניפתח' שיש ללחוץ עליו, יובאו פרטים נוספים על הטכניקה, כמו הנחיות מפורטות יותר של הביצוע שלב-אחרי-שלב ליישום ברור ופרקטי שתוכלו לפתוח ולהשתמש בזה כמות שהוא. והערות נוספות של הסבר)
1. הרפיית שרירים מתקדמת Progressive Muscle Relaxation
תרגיל הרפיה מתקדם (Progressive Muscle Relaxation – PMR)
(שמות אחרים : תרגיל כיווץ-הרפיית שרירים הדרגתית-מתקדמת)
מטרת התרגיל:
תרגיל ההרפיה המתקדם (PMR) הוא שיטה יעילה להפחתת מתח וחרדה, שיפור השינה ותחושה כללית של רוגע. על ידי כיווץ והרפיית קבוצות שרירים בגוף, את/ה לומד/ת להכיר במתח ולשחרר אותו.
פידבק:
מדובר בתרגיל נהדר! (מומלץ לקרוא עליו יותר מה הוא מצליח לקדם ולאן עוד אפשר להתקדם איתו – בפירוט על "ייחודיות תרגיל הרפייה מתקדם" וגם למטה יותר "לאן עוד אפשר להתקדם עם תרגיל הרפייה מתקדם ומה האופק").
תבנית התרגיל בקצרה:
מה עושים בו?
כיווץ ואז הרפייה, לפי סדר האיברים, מתקדמים מאיבר לאיבר.
מתחילים בראש ומסיימים בכפות הרגליים.
עוברים לפי הסדר איבר איבר בגוף תוך כיווץ חזק למשך 2-3 שניות ולאחריו הרפיה. כשמסיימים איבר אחד עוברים אל האיבר הבא בתור.
לפני שאתם עוברים אל השריר הבא : תנו למתח להשתחרר ודמיינו שהשרירים נעשים כבדים יותר
סדר איברים:
פנים | צוואר | ידיים עליונות+חזה | ידיים תחתונות | בטן | ישבן | ירכיים | שוקיים | כפות רגליים
להלן פירוט התרגיל שלב-אחרי-שלב והערות נוספות איך בדיוק לכווץ את השרירים
(לנוחיותכם מתחת לתמונה יש לחצן להורדת הקובץ למכשיר שלכם שתוכלו לשמור/להדפיס ולהכניס לתרגול היומי)
כל הכבוד! סיימתם את תרגיל ההרפיה. ככל שתתרגלו עוד, כך יהיה לכם/ן קל יותר להגיע למצב של רוגע ושלווה. זכרו שאתם/ן תמיד יכולים/ות לחזור לתרגיל הזה כשאתם/ן מרגישים/ות צורך להירגע.
שימו לב שניתן לבצע גם 'שידרוג' של התרגיל באופן שיוכל לשמש במיידי זמין גם כשאין זמן ויש טריגר קרוב – כתבתי על כך למטה ( "לאן עוד אפשר להתקדם עם התרגיל'")
כמה משפטי הסבר על ייחודיות התרגיל
תרגיל ההרפיה המתקדם פועל על שני מישורים עיקריים – הפחתת המתח הפיזי המצטבר בשרירים, וחיזוק הקשר והמודעות בין המוח לגוף.
ברמה הפיזית, כיווץ קבוצות השרירים השונות ושחרורן לאחר מכן מאפשר לנו לאתר ולהפחית את המתח שהצטבר בהם במהלך היום, לעיתים מבלי ששמנו לב. התרגיל מזכיר במעט את "התיקון" שאנו עושים באופן טבעי בגוף (למשל כשמפרק נתקע או מרגיש לא נוח) – אנחנו מפעילים את השריר ואז משחררים אותו, כשהמוח "מתחבר מחדש" לאזור ומסייע בהרפיה. התרגיל למעשה עושה זאת באופן יזום ושיטתי עבור השרירים המרכזיים בגוף.
מעבר להקלה הפיזית, התרגיל מקנה לנו גם הזדמנות להתחבר מחדש לגוף ולהגביר את המודעות לתחושות המתעוררות בו – בדומה לתחושת הנוכחות והקרקוע שאנו חווים לאחר טיפול מגע או עיסוי. הוא מאפשר לנו ללמוד מחדש איך "להרגיש את הגוף" ולזהות חוסר איזון או מתח.
אחד היתרונות המשמעותיים של התרגיל הוא האפשרות ליישם אותו במהלך היום, במיוחד במצבים מעוררי חרדה או לחץ. בהדרגה, התרגול מקנה לנו כלים להרפות את הגוף ולהפחית מתח במודע, בלי להיות תלויים בגורם חיצוני. על ידי כך, הוא עשוי לסייע בוויסות רגשי ובהתמודדות עם מצבים מאתגרים.
מנגנון נוסף שדרכו התרגיל תומך בוויסות ובאיזון הגופני הוא השפעתו על מערכת העצבים האוטונומית. הכיווץ וההרפיה של השרירים מגרים את פעילות העצבים הפאראסימפתטיים האחראיים על ה"בלימה" ותחושת הרגיעה, ומאזנים את יתר הפעילות של העצבים הסימפתטיים (מצב "הילוך מהיר" של הגוף הכרוך בתגובות דחק). בכך למעשה התרגיל מסייע לגוף לעבור ממצב של "לחימה או בריחה" למצב רגוע יותר של "הרגעה והתמודדות".
לסיכום, ניתן לומר כי תרגיל ההרפיה המתקדם הוא כלי נהדר שמקדם את הבריאות הפיזית והנפשית כאחד. הוא מסייע בהפחתת המתח הגופני, בחיזוק הקשר גוף-נפש, בוויסות העצבי והרגשי, ובשיפור היכולת להתמודד עם מצבי לחץ – וכל זאת דרך למידה מחדש פשוטה של הרפיה (דרך כיווץ מקדים ודרכו שבירה של מתח שרירי מוגבר). בשילוב עם אורח חיים מאוזן, טיפול מותאם והתערבויות נוספות, הוא מהווה נדבך חשוב בבניית חוסן ובריאות מיטבית.
לאן עוד אפשר להתקדם עם התרגיל ומה האופק
עם התרגול הקבוע של תרגיל ההרפיה המתקדם, נפתחות בפנינו אפשרויות נוספות ליישום מהיר ואפקטיבי של הטכניקה בעת הצורך.
לאחר מספר שבועות של תרגול, בהם למדנו להכיר ולהפעיל כל קבוצת שרירים בנפרד, אנו יכולים להתקדם לשלב בו מכווצים את כל שרירי הגוף בו-זמנית, ומשחררים אותם יחדיו לאחר מכן. שיטה זו מאפשרת לנו להשיג הרפיה מהירה ועמוקה של כלל הגוף, בתוך שניות ספורות.
היכולת להפעיל את מנגנון הכיווץ-הרפיה על כל הגוף בבת אחת, מהווה כלי רב עוצמה להתמודדות עם מצבי דחק או התקפי חרדה. במקום להידרש לתרגיל המלא, נוכל כעת "לגייס" את הגוף להרפיה מיידית כמעט בכל מקום ובכל זמן – בישיבה במשרד, בהליכה ברחוב, או בעמידה בתור. השיטה המקוצרת מהווה מעין 'כלי נשק' זמין ויעיל לוויסות המתח הגופני והרגשי.
חשוב לציין כי היכולת להשתמש בטכניקה זו ביעילות מושגת הודות לתרגול המוקדם והשיטתי של הגרסה המלאה של התרגיל. בשלבים הראשונים, אימון הגוף לזהות ולהרפות בהדרגה כל חלק בנפרד, מקנה לנו הבנה עמוקה יותר של תהליך הכיווץ והשחרור. כתוצאה מכך, המוח לומד להפעיל ולווסת טוב יותר את מנגנוני ההרפיה הטבעיים של הגוף.
מחקרים מראים כי תרגול סדיר של טכניקת ההרפיה המתקדמת מוביל בהדרגה לשינויים של ממש במערכת העצבים, וביכולת הגוף להגיב למצבי לחץ. עם הזמן, תגובת ה"לחימה או בריחה" מאבדת מעוצמתה, בעוד מנגנוני הוויסות וההרגעה מתחזקים. כך, מלבד התועלת המיידית, התרגיל גם מציע פתרון ארוך טווח לשיפור החוסן הגופני והנפשי.
חשוב לי להדגיש כי התרגיל המלא הוא הרבה יותר מאשר רק הכנה או אמצעי להכרת הגוף. זוהי שיטה עצמאית ויעילה להפחתת החרדה, בעלת השפעה מיטיבה מוכחת על מערכת העצבים והתפקוד הנפשי ועל הורדת המתח השרירי . זה לא רק נועד בשביל 'ללמוד להכיר איך להרפות'. לכן, גם כאשר נתקדם לשלבים מתקדמים יותר, נמשיך לשוב ולתרגל את הגרסה המפורטת כבסיס לשגרת ההרפיה שלנו.
עם זאת, עם התרגול הקבוע, נפתחת בפנינו גם האפשרות לגייס את השפעות ההרפיה במהירות ויעילות, בעזרת טכניקה מקוצרת של כיווץ והרפיית כל הגוף בו-זמנית. לאחר מספר שבועות של הכרות מעמיקה עם התהליך, נוכל להשתמש במנגנון הלמידה של הגוף כדי לעורר תגובת הרפיה כמעט מיידית בשעת הצורך. ככה שהגרסה המקוצרת (למרות שאני לא רוצה שתשתמשו בה בתור 'תרגול') מאפשרת לנו להפעיל את 'שריר ההרפיה' בכל מקום ובכל זמן, אד-הוק, ולהפחית את המתח תוך שניות ספורות. כך, נרכוש כלי זמין ואפקטיבי להתמודדות עם אתגרים ומצבי לחץ בזמן אמת.
2. טכניקת נשימה 4,4-8 אף – פה קפוץ :
שאיפה דרך אף 4 שניות, נשיפה דרך פה 4 שניות (פה קמוץ – הוצאת אוויר ב"קשית" דמיונית).
** אופציית הארכה עד 8-10 שניות, מומלץ בעיצומו של התקף להתחיל 4,4 ועם הסדרת הנשימה כשחולף הזמן להאריך באופן טבעי את הנשיפה. תנו לזה לקרות מעצמו. לא להילחם בזה.
בסרטון מתחת תוכלו לראות הדגמה לזה (הוסיפו לסרטון את מספר השניות של הכנסת האויר והוצאת האוויר כפי שרשמתי כאן בעמוד)
סרטון 'נשימת משרוקית' – הדגמה מפורטת
סרטון 'נשימת משרוקית' – הדגמה מפורטת
3. עיסוי עצמי לפנים
אזור הפנים צובר מתח גדול, במיוחד במצבים רגשיים ונפשיים. אזור הפנים הוא אזור מעוצבב מאוד, ולכן עבודה דרכו יכול לקדם רגיעה לכלל הגוף ולהפחית את המתח שמצטבר בפנים.
לצפייה בהדגמת עיסוי עצמי לפנים ללא שמן שתוכלו ללמוד איך לבצע לעצמכם – צפו בסרטון למטה.
סרטון עיסוי עצמי לפנים – הדגמה מפורטת
סרטון עיסוי עצמי לפנים – הדגמה מפורטת
כמו כן, חוץ מהספציפיות דווקא לעיסוי של אזור הפנים – תוכלו להכניס במשך היום גם עיסויים עצמיים לאיברים נוספים בגוף, תוכלו למצוא את כולם במרוכז בעמוד 'סרטונים לעיסוי עצמי' בעמוד אחר באתר שלי צפו בקישור הזה . מהסרטונים שם אני ממליץ מאוד על 'עיסוי עצמי לעורף עליון' שתורם גם הוא להפחתת המתח על אזור הראש, ועוזר לפעמים להעלים כאבי ראש / מיגרנות שמקורם במתח נפשי.
(עוד דבר – חוץ מאשר עיסויים עצמיים, יש אנשים שמוצאים שהכנסה של מתיחות פשוטות לכל איברי הגוף השונים, גם עוזר להפחית חרדה.
חלק מההשפעה של זה מזכירה מעט את הרעיון של תרגיל ההרפיה הראשון שהבאתי בעמוד. רק שהפעם משיגים אותו דרך כלים אחרים של ביצוע מתיחות.
יש לי בערוץ היוטיוב שלי מגוון מתיחות עבור כל שריר ושריר).
4. טכניקת נשימה בשלושה שלבים 4,7,8 :
(שאיפה דרך אף 4 שניות, החזקת נשימה 7 שניות, נשיפה דרך פה ל 8 שניות)
5. נשימה מודעת – ליווי בדיבוב פנימי
שבו על כיסא בצורה זקופה , שאפו ונשפו דרך האף בלבד. שכל שאיפה ונשיפה ילוו בכותרת המתאימה לפי הקצב "אני עכשיו מכניס אוויר " , "אני עכשיו מוציא אוויר" . כך תעשו בכל שאיפה ונשיפה, למשך מספר דקות.
6 נשימה מודעת – ליווי בתחושה (אוויר דרך בטן/אוויר דרך נחיריים)
בשאיפת האוויר תתרכזו בבטן ותרגישו את האוויר ש'נכנס לבטן' בדרכו מטה וממלא אותה עם כל שאיפה ושוב יוצא ממנו החוצה.
אפשרות אחרת – אם קשה לכם להתרכז באוויר שנכנס לבטן או לחוש באוויר הנכנס – תעברו מעלה יותר בגוף ותתמקדו במעבר של האוויר דרך הנחיריים ומערות-האף. תחושו באוויר הקר שנכנס דרך הנחיריים עם השאיפה פנימה, ואת האוויר החם שיוצא מן הגוף החוצה דרך הנחיריים בנשיפה החוצה. אפשר לדמיין שיש נוצה מונחת על הנחיריים שזזה עם כל נשימה.
7. נשימה ריחנית
התמקדות בריח ושאיפתו בנשימות עמוקות ואיטיות דרך האף בשביל לשאוף ולהבחין בכל ספקטרום הריחות. מומלץ לעצום עיניים ולהתרכז בריח. כך במשך מספר דקות.
מה אפשר להריח?
שמנים אתריים בעלי ריח מיוחד (הוראות מפורטת באקורדיון שנפתח למטה), פרחים, תה מהביל (תוך אחיזה חמימה שלו בין הידיים).
איך משתמשים בשמן אתרי כאן?
במשפט אחד
דילול טיפה של שמן אתרי בכפית שמן (עדיפות לשמן שקדים או שמן נייטראלי אחר) ומלילה בכף יד / טיפטוף מספר טיפות שמן אתרי לא מדולל אל תוך מבער-דפיוזר / הכנת בקבוקון נשיאה להרחה עם שמן מדולל (או טיפטוף מספר טיפות אל תוך מלח גס שבבקבוקון)
פירוט האופציות לשימוש בשמן אתרי:
*מלילה של מספר טיפות שמן אתרי מדולל (טיפה אחת שמן אתרי לחצי כפית שמן שקדים) על כפות הידיים קירוב אל הפנים ו'הסנפה' של הריח (אפשר להכין כמות בבקבוקון מבעוד מועד ולטפטף על היד מהבקבוקון שאתם נושאים עימכם כל פעם מספר טיפות)
*טיפטוף מספר טיפות של שמן אתרי אל תוך מבער נר/דיפיוזר חשמלי המכיל מים והרחת התכולה המנודפת תוך שהיה בסמוך למבער במשך מספר דקות.
*הצטיידות בבקבוקון זכוכית ייעודי, קטן וקל לנשיאה של 10 מ"ל או 5 מ"ל , המכיל שמן אתרי ומדולל בשמן נשא. כאשר נרצה להיפג שעם הריח ולבצע את התרגיל – נפתח את פקק הבקבוק ונריח את התוכן הריחני היישר
ניתן לרכוש בקבוקון כזה בחלק מחנויות הטבע -שימו לב שאתם קונים אחד שכבר מדולל כהלכתו – או לבקש ממטפל בעל תעודה בארומותרפיה – כל נטורופת הוא בעל הכשרה גם בארומותרפיה – להכין לכם תערובת מתאימה להרחה. כדאי לשים לב להתאמה האישית של הריח והתערובת באופן שיתאים עבורכם ואני אישית אוהב בקליניקה לתת למטופלים להריח קודם ממבחר גדול ויחד איתם למצוא את התערובת המתאימה להם ורק אז להכין להם בעצמי אחת שכזו.
יש עוד דברים לניהול עצמי?
מעבר לטכניקות… ניהול 'יומן חרדה'
על יומן חרדה ודרך השימוש בו
טוב וחשוב לנהל יומן חרדה ולמלא אותו לאחר כל התקף כולל נתינת ציון לרמת החרדה מ 1-10 בכל אחד משלבי ההתקף. לניהול יומן כזה יהיו מספר תועלות:
1. איתור מובחן של גורמי החרדה וסימון כל ה'טריגרים' להגעתם (כשלעצמו מחזיר שליטה וממסגר, מניח תשתית מוגדרת וחומר לעבודה במסגרת טיפולית עתידית, מאפשר ניבוי של התקף שיבוא בזיהוי הטריגרים והתסמינים הגופניים ומאפשר קטיעה של שרשרת האירועים הזו מראש)
2. לבחון אילו טכניקות הרפיה וצעדים היו הכי יעילים עבורכם (מה הכי 'עובד' עבורכם)
3. לעקוב אחרי רמות החרדה על פני תקופה מובחנת ואחרי ההתקדמות האישית שלכם
יומן לדוגמה