אסטרטגיות טבעיות להקל על אצירת שתן וריקון חלקי

לשיתוף בוואטסאפ
לשיתוף בפייסבוק
לשיתוף
לשיתוף
Picture of יעקב קרנץ נטורופתיה ועיסוי
יעקב קרנץ נטורופתיה ועיסוי

למצוא את הבעיה. להבין את הפתרון.

לכל הבלוגים

הרשמה לערוץ

לתרגילים חדשים ועדכונים

נאבקים עם אצירת שתן והתרוקנות חלקית, מה שהופך את חיי היומיום שלכם להיות לא נוחים ומדאיגים? אתם לא לבד! אנשים רבים מתמודדים עם בעיה זו, אבל יש אסטרטגיות טבעיות שיכולות לעזור לשפר את מצבכם.
במאמר זה אביא כמה דגשים ותובנות לגבי ניהול אצירת שתן ביעילות ועוד דברים שחשוב שתדעו ותיקחו בחשבון כאשר אתם נתקלים בבעיות המערבות קשיים במתן שתן והיכרות גם עם הבדיקות הרפואיות שלעיתים צריך לבצע בכדי להמשיך בירור .

בסוף המאמר הזה אביא צעדים מעשיים לקידום התרוקנות מליאה לצד דגשים מהותיים שיעזרו במניעת הבעיה מלכתחילה.
שימו לב! תוכלו לדלג מיד לדגשים עצמם, דרך 'תוכן העניינים' שבראש המאמר

אצירת שתן - קושי בריקון שתן- ריקון חלקי

תוכן עניינים

על בעיות אצירת שתן וריקון חלקי

אצירת שתן היא מצב המאופיין בחוסר יכולת לרוקן את השלפוחית במלואה.

במרבית הפעמים, לא מדובר באצירת שתן מוחלטת (דבר שמהווה מצב חירום ודורש התערבות רפואית מיידית בכדי למנוע נזק בלתי הפיך לשלפוחית השתן).
במרבית הפעמים מדובר בבעיה של התרוקנות חלקית, כאשר השלפוחית אינה מתרוקנת לחלוטין בסשן בודד של השתנה או שההתרוקנות מתרחשת ב'טיפטופים' ובזרם שתן חלש מן הרגיל.
אותו ריקון חלקי מכניס את אלו שסובלים ממנו אל מעגל לולאה אינסופי בו חוסר בריקון מלא שולח אותם לשירותים בפעם הבאה מוקדם מן הרגיל, שיבוש בתמסורת העצבית של שלפוחית השתן, חוסר יכולת התרוקנות נוספת וחוזר חלילה.

למי המאמר פונה?

אחר שלילה של בעיות רקע רפואיות שקשורות בצד המנטלי או הגופני שמונעות תפקוד תקין של פעולת השיתון (בסוף המאמר אתן סקירה מהירה על חלקם) אפשר להמשיך אל הטיפים והעקרונות שאני נותן כאן במאמר על אסטרטגיות טבעיות להקל על אצירת שתן וריקון חלקי. מדובר בצעדים עליהם אני ממליץ למטופלי שסובלים מבעיה זו בין שאר בעיותיהם ומגיעים אלי עם מגוון בעיות, למן בעיות עיכול, עייפות ושינה, איזון הורמונלי ובעיות סטרס והחלטתי לשים חלק מן העצות במאמר שלפניכם בכדי שתוכלו גם אתם לקבל תועלת.

חשוב לציין, שגם אלו הסובלים מבעיות רפואיות קיימות, יוכלו להיעזר באותם העצות והדגשים שאני מביא כאן, ויוכלו להפוך את ההתמודדות הרפואית שלהם לקלה יותר ולשפר בצורה משמעותית את איכות חייהם. לפעמים כל מה שהם צריכים במסגרת מחלתן הקיימת זה למצוא את הצעדים שמביאים אותנו לאיזון, עם מצב המחלה הקיים, ומאפשרים לנו תפקוד תקין. זו גם דרך נכונה להסתכל על 'בריאות שלימה' שמותאמת לכל אחד במקום בו הוא נמצא.

אבל מה בעצם הבעיה בריקון חלקי של שלפוחית השתן?

אז קודם כל , ברמה המעשית – אתם עלולים למצוא את עצמכם צריכים להשתין בתדירות גבוהה יותר. זאת מהסיבה הפשוטה ששלפוחית השתן שלכם אף פעם לא ריקה לגמרי (עקב לקות בריקון). אך טבעי הוא במצב כזה שהזמן עד ל'צלצול הפעמון' שהשלפוחית כבר התמלאה ואיתה תחושת הדחיפות מחדש לרוץ לשירותים – קצר יותר.
המשמעות של זה ברמה המיידית היא – שאיכות החיים שלכם נפגמת.
גם בצד המנטלי.
וגם בצד הפיזי.
בצד המנטלי – התמודדות עם אצירת שתן והתרוקנות חלקית עלולה להיות מצוקה רגשית ולהגביל את החופש והנוחות שלך בחיי היומיום וגם לחייב אתכם להיות צמודים כל הזמן לתא שירותים קרוב ולהגביל יציאה שלכם לאזורים ציבוריים או נסיעות ממושכות.
גם בצד הפיזי, זה יכול לשבש את הפעילויות היומיומיות ואת דפוסי השינה שלך (קימה מספר פעמים בלילה על מנת להשתין – נשמע מוכר?… ).
בנוסף להשפעה שלילית של אצירת שתן וריקון חלקי ברמה המיידית, יש לכך השלכות רפואיות וסיבוכים נוספים שאציין בהמשך המאמר (לדוגמה – זיהומים חיידקיים תכופים בשלפוחית השתן, משקעים של פסולת ויצירת אבנים בכיס השלפוחית עקב חוסר ריקון שלם).

(שימו לב! אין לזהות מצב זה עם בעיה אחרת הקרויה 'תכיפות במתן שתן'. תכיפות במתן שתן כשלעצמה יכולה להיות במגוון מצבים, אחת מהם היא כמובן בשל ריקון חלקי ובזה עוסק המאמר, אך ישנם מגוון סיבות אחרות כמו שלפוחית רגיזה, שינויים מבניים ובעיות עצביות אחרות שלא נעסוק בהם במאמר הזה. מאמר זה גם לא עוסק ב'דליפת שתן', ויש לי מאמר אחר באתר שעוסק בדליפת שתן וחיזוק רצפת אגן).

צעדים להתמודדות VS פתרון מהשורש

מעבר לפתרון מהשורש לבעיה זו ואיתור גורמי הרקע להיווצרות המצב, ישנם מספר צעדים טבעיים שקשורים באורח חיים והתנהלות ריקון נכונה שניתן לאמץ אותה. במקרים רבים הם יועילו לפתור לחלוטין את הבעיה, ברגע שהמודעות לדרכים הנכונות למתן השתן – מוטמעים ויש הבנה מספקת מצידכם. הם יוכלו להקל על ההתמודדות גם במקביל למצב רפואי קיים, ולעיתים הם יוכלו לעצור הידרדרות.

צעדים אלו מורכבים מארבעה חלקים:
1.תכנון העיתוי להתפנות בשירותים
2.מציאת ה'סביבה הנכונה'
3.תנוחה נכונה במתן השתן הראשוני
4. אימוץ טכניקת 'ריקון כפול'

אתם יכולים ללחוץ כאן ומיד לדלג לצעדים עצמם,
אך אם זו הפעם הראשונה שלכם, אני ממליץ לעבור קודם על המידע הנוסף שאציג כאן.
הבנת הבעיה לעומק, לעיתים מהווה חלק חשוב במציאת הטכניקה שמתאימה יותר עבורכם (במקום לנסות את כולם) ובעיקר – גם במוטיבציה לדבוק בו וליישם את הפתרון.

אז לפני שאפרט את כל אותם החלקים ואתן את הדגשים עבור כל אחד מהחלקים,
בו נרחיב יותר על אצירת שתן וריקון חלקי

 

מימה אצירת שתן ניגרמת?

יש המון גורמים אפשריים, נתחיל עם אלו ש'קרובים' יותר אלינו:

א. שיבוש בריקון עקב דפוסי התנהגות / הפעלה שרירית לקויה

אצירת שתן חלקית שמתבטאת גם בריקון חלקי, יכולה להתרחש עקב גורמים שונים הקשורים בהפעלה שרירית נכונה מול הפעלה שרירית שגויה והפעלת מתח בכל הגוף כולו ובאזור הבטן בפרט בשעה שאמורים להרפות ו'לשחרר'.
מדובר בפעולה בסיסית שהגוף שלנו יודע לקיים אוטומטית (ברצף של פעולות לא מודעות שמתחילות בראש, ממשיכות אל הכליות, אל שריר שלפוחית השתן ובסוף אל הסוגרים עצמם).
עם זאת, לעיתים גורמים התנהגותיים וקניית דפוסי התרוקנות לקויים שממשיכים גם כשאירוע הדחק הראשוני חלף, עלולים לשבש לנו את ההרגל וליצור אצלינו דפוס הפעלה חדש לקוי (למשל: שימוש ממושך בשירותים ציבוריים תוך ישיבה על קצה המושב בכיווציות מטעמי הגיינה או חוסר נוחות בהטלת שתן במקום לא מוכר אשר מונעים מלכתחילה את הרגיעה הנדרשת בכדי להתחיל באופן שלם בתהליך ללא מעצורים, או למשל אורח חיים תזזיתי ולחוץ בו אדם מתרגל 'לתקתק' מתן שתן ולסיים מהר במקרים רבות לפני שהייתה התרוקנות מליאה, או לחילופין תקופה חולפת של כאב וגרד באזור השופכה עקב דלקות או פצע פיזי באזור עד לכדי כיווציות לא מודעת שנישארת בכל פעם שמטילים שתן בלי מתן תשומת לב לכך וכן על זה הדרך).

כמו כן, אצירת שתן יכולה גם להיגרם ממקרים של תפקוד נקודתי לקוי של שרירי אגן או לחילופין עקב מתח רב בכל הגוף כולו (סטרס כבר אמרנו?) שגורם גם לשרירי רצפת האגן להיות מצויים בכיווץ תמידי ולהתקשות בהרפייה גם בשעה שהגוף זקוק לה לצורך הוצאת פסולת החוצה.

עניין נוסף שקשור לקושי בהפעלה שרירית, אך הפעם מכיוון אחר – אצירת שתן יכולה להיגרם גם באופן פרדוקסלי דווקא משלפוחית שתן מליאה. שריר שלפוחית השתן, הנקרא שריר הדטרוזור, מתכווץ באופן אוטומטי כדי לקדם את מתן שתן כאשר השלפוחית מתמלאת כראוי והוא זה שדוחף את השתן החוצה בעת מתן השתן (מדובר בהתכווצות לא רצונית שלנו אין שליטה עליה. לנו יש שליטה רק על הרפיית הסוגרים שבקצה צינור השופכה שנמשך ממנו).
אז איפה הבעיה מתחילה? הבעיה מתחילה אם שלפוחית השתן מתמלאת יתר על המידה. במקרה כזה, השריר הזה יקבל מתיחה עודפת שתקשה עליו להתכווץ ביעילות, מה שיוביל לבעיות כמו התרוקנות לא מלאה ואצירת שתן. מה שכבר עכשיו מוביל אותנו לאחת מהעקרונות בהמשך : כדי לשמור על מתן שתן בריא, חיוני להגיב לדחף הטבעי להטיל שתן ולא לנסות 'להשתיק' אותו. צריך להימנע ממילוי יתר של שלפוחית השתן ואין לדחות את ההליכה לשירותים יתר על המידה אחרת עלולים להיגרר ללולאה אינסופית בעייתית (יש לזה חריגים כמובן, אם אתם סובלים משלפוחית רגיזה, דווקא צריך לאמן את השלפוחית לדחות 'דחפים מזוייפים' ואני כותב על זה במאמר אחר).

 

ב. אצירת שתן יכולה גם להתרחש בעקבות חסימה מכאנית בדרכי השתן כמו:

היצרות השופכה : היצרות של השופכה, לעתים קרובות עקב רקמה צלקת או דלקת, עלולה להקשות על ריקון מלא של שלפוחית השתן.
אבנים בשלפוחית השתן : היווצרות אבנים בשלפוחית השתן עלולה לחסום את זרימת השתן ולגרום לריקון חלקי (משקעי אבנית בכיס השלפוחית בדומה למה שאנו מכירים בכליות, כאשר משקעים בשלפוחית נגרמים בעצמם במקרים רבים מריקון חלקי…).
זיהומים בדרכי השתן (UTI) : זיהומים בדרכי השתן, במיוחד בדרכי השתן התחתונות (למשל, שלפוחית השתן), עלולים להוביל לדלקת, נפיחות דלקתית ולחסימה חלקית, וכתוצאה מכך קושי בריקון.

 

ג. אצירת שתן יכולה להתרחש עקב גורמים נויירולוגיים

אצירת שתן יכולה להיגרם בעקבות פגיעות נויירולוגיות : מצבים כמו טרשת נפוצה, פציעות בחוט השדרה, ניתוח שהסתבך / התאוששות מניתוח או מצבים של סוכרת מתקדמת הפוגעת בכלי דם ועצב יכולים להשפיע על העצבים השולטים בתפקוד שלפוחית השתן, מה שמוביל לריקון לא שלם.
אצירת שתן יכולה גם להיגרם עקב תרופות מסוימות, (נדיר! לא לקפוץ מיד להסיק מסקנות. עם זאת יש לבחון זאת יחד עם הרופא ולהסב את תשומת ליבו לתרופות שאתם נוטלים שיתן את הדעת האם אחד מהם יכול להסביר את המצב החדש שלכם ובמידה וכן – לבדוק האם יש תרופות שפועלות במנגנון שונה שתוכלו לעבור אליהם או להתאים מינון). למשל תרופות נוגדות-דיכאון שיכולות דרך מספר מנגנונים להאט את התשדורת העצבית והקשר בין מערכת העצבים המרכזית לבין שריר השלפוחית, או לחילופין לקדם פעילות אנטי-כולורגנית (או פעילות דמויית אנטי-כולרגנית שמתרחשת לעיתים גם בתרופות SNRI שלא מפעילות מנגנון אנטי-כולירגני). גם במקרים הנדירים שאירועים כאלו מתרחשים – יש שוני בין כל תרופה ותרופה אפילו אם מדובר בתרופות מאותם הקבוצות של SSRI או SNRI ולעיתים החלפת תרופה אחת באחרת יכולה לפתור את הבעיה.

ד. אצירת שתן יכולה גם להתרחש בעקבות איברים סמוכים ש'לוחצים' על דרכי השתן התחתונות 

לחץ כזה יכול להגיע מבחוץ ברמת השלפוחית עצמה או בצינור השופכה שנמשך מהשלפוחית דבר שמאפשר רק ריקון חלקי של שק השלפוחית או ריקון ב'טיפטופים', הינה חלק מן האפשרויות:
היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH) : זהו מצב שכיח בגברים מבוגרים שבו בלוטת הערמונית גדלה, גורמת לדחיסה של השופכה ולחסימת זרימת השתן.
חולשה ברצפת אגן הגורמת ל'צניחה' של איברים פנימיים בהם צניחה של הרחם או צניחה נרתיקית (לצורך כך יש לי באתר סדרת סרטונים לחיזוק שרירי רצפת אגן לצד מאמר שלם שמסביר על חיזוק רצפת אגן שמועיל למקרים של צניחה קלה עד בינונית אם כי יש מקרים חמורים בהם כבר אין מנוס מניתוח). או לחילופין בעיות מבניות או פתולוגיות בנרתיק או ברחם האישה, בין אם בגידול שפיר, מיומות (שרירנים) שגורמים לבליטה של הרחם ונדחקים קדימה להפרעת מעבר תקין בצינור השתן.
בטן 'נפוחה' ועצירות (כנ"ל מקרים נוספים בהם הבטן נפוחה כמו אצל חלק מהנשים בימים המקדימים לוסת) שמובילה להגדלת נפח המעיים באופן ש'מתחרה' על האגן הצר והמשותף בו יושבים כל האיברים הפנימיים. הדבר יכול לדחוק את שלפוחית השתן או לחילופין לקדם לחץ סביב אזור צינור השופכה שנימשך ממנה (מנגנון אצירת השתן יכול להיות במספר אופנים שונים: או חסימה מכאנית של זרימת השתן דרך לחץ על צינור השופכה. לחילופין דחיפה של שק שלפוחית השתן כך שמקבל זווית ובעת הריקון לא יכול להוריק את תכולתו המליאה דבר שמצריך מספר סבבים בשירותים. דרך נוספת היא לחץ של המעיים המליאות על שלפוחית השתן והפעלה מוקדמת של 'פעמוני אזעקה' של תחושת דחיפות להשתין. צריך לזכור שגם מתן שתן כאשר כיס השלפוחית אינו מתוח ומלא עדיין תביא לריקון חלקי ומהוסס של השתן ולהמשך הנצחת הבעיה. ואחרון חביב – לחץ חיצוני על שלפוחית השתן עלולה 'להקפיא' זמנית את ההפעלה העצבית לשרירים של כיס השלפוחית, הדטרוסור – Detrusor, התנהגות אופיינית של איבר כאשר מופעל עליו לחץ מכאיב).

מה הבעיה בריקון חלקי של שלפוחית השתן?

ראשית כל, אתם עלולים למצוא את עצמכם צריכים להשתין בתדירות גבוהה יותר מכיוון שלפוחית השתן שלכם אף פעם לא ריקה לגמרי.
ברמה המיידית – איכות החיים שלכם נפגמת. גם בצד המנטלי וגם בצד הגופני.
בצד המנטלי – התמודדות עם אצירת שתן והתרוקנות חלקית עלולה להיות מצוקה רגשית ולהגביל את החופש והנוחות שלך בחיי היומיום וגם לחייב אתכם להיות צמודים כל הזמן לתא שירותים קרוב ולהגביל יציאה שלכם לאזורים ציבוריים או נסיעות ממושכות.
גם בצד הגופני, זה יכול לשבש את הפעילויות היומיומיות ואת דפוסי השינה שלך.
למשל, בעיה נפוצה אצל מבוגרים היא צורך בקימה מספר פעמים בלילה לצורך השתנה לילית.
מה שרבים אינם יודעים שבמקרים רבים יקיצה לילית להשתנה אינה תמיד בשל שלפוחית רגישה או מצב רפואי אחר שגורם לייצור שתן מרובה, אלא פעמים רבות הדבר נובע מהתרוקנות חלקית של שלפוחית השתן בביקור האחרון בשירותים. כך ש'פעמון האזעקה' שמאותת לשלפוחית שהגיעה העת להתרוקן – פשוט מגיע לסף האמיתי שלו, במרווחים קצרים יותר. לאחר ריקון קודם חלקי, לכיס השלפוחית יקח פחות ממחצית מן הזמן להתמלא מחדש…

בעיה נוספת, שגם היא עדיין קשורה באופן ישיר לאיכות החיים שלכם – לאורך זמן כאשר השלפוחית מורגלת לא להתרוקן באופן מלא, חל שיבוש בדפוסים הפנימיים העצביים של השלפוחית, ה'סנסורים' שאחראים על העברת התמסורת והשדרים אל מערכת העצבים המרכזית לצורך קידום שיתון – משתבשת ויוצאת מאיזון, דבר שעלול בטווח הארוך להוביל מצד אחד להורדת סף הרגישות של השלפוחית ואל תחושות מזוייפות של דחיפות במתן שתן גם כאשר השלפוחית כלל אינה מליאה (גם ריקון של השלפוחית טרם זמנה לפני שהגיעה אל התמלאות – הינה בעייתית וגורמת לנזק לטווח הארוך אך אכתבו על כך במאמר ניפרד)
ומן הצד השני הדבר עלול להוביל אל הורדת סף הרגישות של השלפוחית כך שגם כאשר השלפוחית מתמלאת לחלוטין – פעמוני האזעקה לא יפעלו כראוי וגם התהליך הכמעט אוטומטי של מתן שתן (שבנוי על מסלולים מורכבים שעובדים בצורה נפלאה בשילוב) – יפגע ואצירת השתן עלולה אף להחמיר.

בעייה נוספת שריקון חלקי עלול לגרום, טמונה בסילוק לא שלם של הפסולת שמצטבר בה. כאשר שלפוחית השתן אינה מתרוקנת במלואה, חומרי פסולת ורעלים יכולים להצטבר במערכת השתן ועלולים להוביל לזיהומים או בעיות בריאותיות אחרות. שתן שנשאר בשלפוחית השתן לתקופות ממושכות יכול להפוך לכר גידול לחיידקים, מה שמגביר את הסיכון לדלקות בדרכי השתן (UTI).
דבר נפוץ לפגוש אנשים מבוגרים שתהליך ריקון שלפוחית השתן אינו עובד אצלם ביאות, הריקון חלקי, ואצלם באופן ישיר שיעור דלקות השתן החוזרות הינו בעליה (כאלו שבצעירותם לא חוו אפילו פעם אחת דלקת שתן). בבדיקות מתקדמות בהדמיה של דרכי השתן התחתונות ניתן גם לראות באופן ממשי את שאריות השתן שנותרים לאחר מתן שתן ולראות את הגורם הבלעדי לזיהום העקשן שחוזר אצלם למרות סבבי אנטיביוטיקה חוזרים ונשנים.

צעדים מעשיים לקידום התרוקנות מליאה לבעיית אצירת שתן 

אז כמו שפתחתי את המאמר, בצעדים לפתרון בעית אצירת שתן וריקון חלקי,
צעדים אלו מורכבים מארבעה חלקים:
1.תכנון העיתוי להתפנות בשירותים
2.'הסרת משקל' וסביבה נכונה
3.תנוחה נכונה במתן השתן הראשוני
4. אימוץ טכניקת 'ריקון כפול'

ועכשיו אפרט אחד אחד

1. תכנון העיתוי להתפנות בשירותים – קידום מתן שתן יזום בזמנים מוגדרים (אי המתנה עד שהשלפוחית 'מתפוצצת')

עיקרון זה מדגיש את החשיבות של ביסוס שגרה לביקורים בשירותים כדי להבטיח ריקון יזום של שלפוחית השתן. זה כרוך בתזמון הפסקות שירותים קבועות כדי למנוע התפשטות יתר של שלפוחית השתן ולקדם הרגלי מתן שתן בריאים. המשמעות היא שתיזמו בעצמכם ריקון קבוע כל 2-3 שעות, גם אם אינכם מרגישים כלל צורך להתרוקן.
איך יוזמים אחת כזו? עקבו אחר הדגשים שמובאים בטכניקת 'הריקון הכפול' לקמן. כמו שצעדים אלו יכולים לקדם ריקון כפול (בהמשך תראו במה מדובר) כך צעדים אלו יכולים גם לקדם ריקון ראשוני ולקדם את הדחף הראשוני למתן שתן בעת השהיה בשירותים (ביחוד טכניקת הלחיצה שתובא לקמן באותו החלק).

אבל למה לעיתים התרוקנות יזומה הינה חשובה, אצל אותם אלו שנעדרים תחושה טבעית זו?
כמו שציינתי בגוף המאמר עצמו, התמלאות יתר של שלפוחית השתן ו'מתיחה' גדולה מידי שלה, תוביל בטווח המיידי אל קושי בכיווץ שריר השלפוחית החיוני לריקון השלפוחית, והרגשה שכיחה היא לחוש 'שיתוק' חלקי ולא מוסבר בנסיון הטלת שתן לאחר התאפקות ממושכת ואגירת יתר בכיס השלפוחית. דבר זה יוביל אל מתן שתן מהוסס לצד קושי בכיווץ מלא ויצירת מצב של ריקון חלקי.

אם כך יש להקפיד על פעולות שיתון יזומות במרווחים קצובים, גם כאשר לא מרגישים צורך להתפנות (צורך כזה שכיח שנעדר מאנשים ש'סוחבים' איתם כבר תקופה בעיות בשלפוחית שהופכים את חיישני העצב סביב השלפוחית להיות פחות רגישים, ולחילופין הוא גם קיים אצל אנשים שחוו פגיעה עצבית כמו במצבי סוכרת מתקדמים או מחלות נויירולוגיות שונות בהם תחושת התמלאות השלפוחית – נעדרת). 

בוודאי שאין 'להתאפק' ולמשוך זמן רב ללא הליכה לשירותים, ולהתאפקות כזו עלולים להיות גם נזקים ארוכי טווח מעבר לפגיעה בשריר השלפוחית בטווח הקצר.

מן הצד השני חובה לציין בשביל למנוע טעות – צריך להיזהר גם מביצוע ריקון יזום יתר על המידה. גם מתן שתן אובססיבי תוך זמן קצר והליכה תמידית לשירותים 'כל 5 דקות', כאשר השלפוחית עדיין לא התמלאה דיה לכמות הפיזיולוגית שמקדמת מתן שתן אצל אדם בריא, גם היא בעייתית. צעד כזה יגרום גם הוא לריקון מהוסס וחלקי שעדיין ישאיר את שלפוחית השתן מליאה וינציח את הבעיה.

באותו הקשר שהזכרנו על 'שיתוק' של יכולת שריר השלפוחית להתכווץ, אציין גם עניין שקשור לשתייה במהלך היום. למרות שאלו הסובלים מאצירת שתן נוטים דווקא לצמצם בשתיית המים לאורך היום על מנת לצמצם כמה שיותר את המפגש המייסר עם השירותים – למעשה הם מנציחים בכך את הלולאה המזיקה. זאת בשל העובדה שהיעדר שתייה גורם ליצירת שתן מרוכז יותר בשלפוחית (שתן מרוכז גורם לגירוי מוקדם של השלפוחית ודחף לריקון על אף שהשלפוחית איננה מליאה, דבר שמוביל לריקון חלקי כיוון שמתן שתן בטרם השלפוחית מתמלאת כהלכה ונמתחה כמו קפיץ – מוביל לריקון חלקי ולא שלם) וגם מחסור בנוזלים מוביל לאלסטיות פחותה של כיס השלפוחית ולקות בכיווץ מיטבי של השריר.

 

2. התאמה סביבתית נכונה -כדי להפחית את הסחות הדעת ולעודד רגיעה בזמן מתן שתן:

יצירת סביבת שירותים נוחה ורגועה, הן במרחב הפיזי והן במרחב הנפשי, היא חיונית לריקון מוצלח של שלפוחית השתן. משתי סיבות.
האחת – את שריר השלפוחית ואת האות למתן שתן אנחנו לא יכולים להפעיל בצורה אקטיבית. כשננסה לעשות כך – נידון לכישלון. התחלת מתן שתן והתכווצות שריר שלפוחית השתן תלויים במצב רגוע, המכונה המצב הפרה-סימפתטי. רק כאשר הגוף והנפש נמצאים במצב של רגיעה, והגוף יודע שהוא הגיע למקום מוגן ובטוח, 'בלי הפתעות' ומפריעים, הגוף מאפשר 'להצית' את תהליך הטלת השתן ולמעשה מוציא לדרך את התהליך בעצמו ומפעיל שרשרת אירועים שמובילה בסופו של דבר לפעולת השתן. אנחנו נכנסים רק בשלב השני, כשכבר קשה לעצור…
הסיבה השנייה לחיוניותו של הרגיעה וההרפיה, היא בגלל שלמרות שאנחנו לא שולטים בתחילת הנעתו של תהליך השיתון – אנחנו בהחלט שולטים בסוגרים הסופיים שנמצאים בקצה, בשרירים הטבעתיים שמהווים חלק משרירי רצפת האגן והנקבים בקצה הגוף. אם השרירים שלנו יהיו מכווצים ובעצמנו לא ניכנס למצב רגיעה שמאפשר 'שחרור' (שימו לב שבמהלך היום כולו שרירים אלו רגילים להיות דווקא מכווצים וב Stand-by בכדי למנוע דליפות לא רצויות..) – המשך התהליך המלא לא יתאפשר, ואנחנו נפגוש במתן שתן מהוסס (לעיתים אף מכאיב וצורב) או בריקון חלקי בלבד.

3. יציבה נכונה במהלך מתן השתן הראשוני ושימוש נכון בשרירים:

יציבה נכונה ושילוב שרירים ממלאים תפקיד משמעותי בריקון יעיל של שלפוחית השתן. עיקרון זה מתמקד באימוץ יציבה נכונה תוך כדי מתן שתן ושימוש נכון (או אי-שימוש) בשרירי האגן והבטן כדי להקל על ריקון מלא.
נתחיל דווקא עם הגברים – על אף שהדרך הטבעית לעבור גברים היא כמובן מתן שתן בעמידה (פריבילגיה שמקנה המון נוחות ושקשה לוותר עליה), כדאי לדעת שתמיד, מתן שתן בישיבה, מקנה הרפיה מקסימלית לבטן, לשרירי רצפת האגן ולשרירי הסוגרים שהרפייתם נחוצה למתן שתן מיטבי.
אז מה אני אומר, שגברים יעברו למתן שתן בישיבה?
לא ממש…
אין סיבה עבור גברים לעבור למתן שתן בישיבה – ואני לא באתי להמליץ על כך !
אולם גברים שמתמודדים *כעת* עם קושי מסוים במתן שתן, נכון עבורם בתקופה הראשונה לנסות לתת שתן בישיבה, הן בכדי 'להסיר' מרכיב בעייתי שיכול להפריע במתן השתן, ולאפשר להם להתרכז בשאר ההיבטים האחרים. והן בכדי להתחיל להתרגל לתחושה של הרפיה נכונה של שרירי רצפת אגן וסוגרים. כך שכאשר יחזרו למתן שתן בעמידה, יהיו כבר מתורגלים ב'תחושה הנכונה' שהם אמורים להרגיש ללא הפעלה בטעות של שרירי הסוגרים או שרירים שעלולים למנוע מעבר שתן תקין. חשוב לדעת שיש גברים שעקב שינויים אנטומיים (כמו למשל ערמונית מוגדלת) או בעיות נוירולוגיות, תפקוד מתן השתן אצלם נפגע חלקית. כך שבהחלט, במקום לסבול, כדאי להם לאמץ צעד זה של מתן שתן בישיבה. למשך שארית חייהם. מדובר בצעד קטן – שיכול לעשות את כל ההבדל עבורם בין מתן שתן מהוסס וריקון חלקי (עם פגיעות לזיהומים ודלקות בשתן או יקיצות מרובות לשיתון בלילה) לבין התרוקנות מליאה או לפחות התרוקנות מקסימלית עד כמה שגופם יכול להגיע אליו במצב נתון. כל שינוי ושיפור קטן שביכולתכם לעשות – יקדם איכות חיים לטווח הארוך וייתן 'קונטרה' לשינויים המבניים שכבר התרחשו.

נעבור לנשים – כבר הבנתן שהישיבה היא האופציה העדיפה ביותר למתן שתן, ולכם יש כבר יתרון. אולם גם כאשר מתן שתן בישיבה היא ברירת המחדל עבורכן – גם לצורת הישיבה יש חשיבות. מיטוב הישיבה יכול לשפר את מתן השתן וגם להסיר גורמים שמונעים זרימת השתן ללא הפרעה (הדגשים הבאים בישיבה פונים גם לגברים שבוחרים לנקוט במתן שתן בישיבה לאור הנקודות שהזכרתי לעיל).
ראשית – צעד בסיסי שלא תמיד ברור לכולם, זה ישיבה מליאה ונינוחה על כל מושב האסלה, בכל צדדיו, ללא 'ריחוף' וללא ישיבה 'דרוכה' על קצה המושב. (אגב דגש זה נכון גם עבור מתן צואה).
הדבר נחוץ על מנת למנוע מתח שרירי ולאפשר הרפיה מליאה לשרירי רצפת האגן, זאת בכדי שלא ייווצר 'פקק' של כיווץ שרירי שיהיה מנוגד לפעולת הצאיה, דבר שעלול אף לדחות את תחושת הצורך למתן השתן או הצאיה. הרבה אנשים לא מבצעים זאת, מחוסר תשומת לב, רצון לביקור מהיר בשירותים – או לחילופין רתיעה ממושב האסלה (הדבר נפוץ במיוחד בשירותים ציבוריים או בתאי שירותים מחוץ לבית שם מצטרף גם שיקול הגייני או פסיכולוגי. במצבים כאלו חיוני למצוא דרך להתגבר על כך, כיוון ש'התכווצות' נרכשת זו שאופיינית לתאי שירותים ציבוריים, יכולה ללוות אתכן גם להתכווצות התנהגותית לא מודעת שהגוף התרגל אליה, גם כשחוזרים אל הסביבה הביתית. ניתן לרכוש באופן ייעודי ניירות-מושבי אסלה חד פעמיות, זולות ודקות שניתנות להכנסה בכיס ולהרכבה מידית).
שנית – שמירה על גב ישר כאשר השקע הגבי נישמר (גב קעור). ותנו לבטן לבלוט החוצה קדימה. (באשר לגב – אין הדבר אומר שלא תתאפשר רכינה קדימה. תכף תיווכחו שרכינה קדימה דווקא מומלצת. הכוונה היא הימנעות מהתכופפות של עמוד השדרה ו'קריסה' של החזה לכיוון הבטן).
שמירה על השקע הגבי וחוליות גב זקופות ושמירה על בטן שבולטת החוצה ולא מוכנסת פנימה ימנעו לחץ ודחיסה של איברי הבטן הפנימיים. וישמרו להם מקום רחב לנוע בחופשיות מבל להידחס זה על זה, דבר שעלול ללחוץ על השלפוחית או צינור השופכה ולעכב מתן שתן.
שלישית – תוכלו לרכון עם הגוף קדימה (אך שמרו על הגב עצמו ישר ושמרו על השקע הגבי! בלי קימור של עמוד השדרה עצמו ושמרו על בליטת הבטן קדימה והחוצה). צורה זו, שמדמה תנוחת כריעה שפופה, מארגנת את צינורות הוצאת הפסולת, בצורה מיטבית וישרה ללא עיקול שצריכים לעבור. (את ההישענות קדימה תוכלו לבצע עם המרפקים על הירכיים ובמנח הזה לנוח ולהרפות). תוכלו גם לרכוש שרפרף נמוך בקדמת האסלה ולהניח את הרגליים בכדי להשיג מעין תנוחת כריעה (רק שמרו שהבטן עדיין תבלוט ותזדקר החוצה תוך השארת מקום חופשי לאיברים הפנימיים ולא תלחץ על שלפוחית השתן).

נקודה אחרונה בהקשר להפעלה שרירית שחשוב לזכור – ישנם מספר דרכים להעלות לחץ תוך בטני. ויתכן שחלק מהאנשים נדרשים לו גם כשמדובר במתן שתן (אם כי לא זהו הדרך הנכונה למתן שתן). עם זאת, חשוב לדעת שהעלאת לחץ תוך בטני דרך הפעלת שריר הישר הטני (השריר של ה'קוביות' ושל כפיפות הבטן) והקשחת שריר זה (לעיתים משתמשים בו גם בכדי להכניס בטן פנימה) גורמת להפעלת רפלקס של כיווץ הסוגרים של שלפוחית השתן ושל הרקטום דרכו מתבצעת צאיה. כך שיש להימנע מפעולה זו (זו אחת הסיבות להנחיה של הרפיה ונתינה לבטן לבלוט קדימה). ישנם דרכים אחרות להעלאת הלחץ התוך בטני במידה ומתעורר צורך, כמו נשימה סרעפתית, או הפעלת שרירי בטן פנימיים-צידיים , האינטרנל-אובליק (השרירים שפועלים בעת שיעול).

כמו כל הפעולות השריריות שהצגתי שנועדו למיקסום מתן מירווח לאיברי הבטן הפנימיים ולכיס שלפוחית השתן שבתוכם והרפיה שרירית, יש לתת את הדעת גם להימנעות ממצב של עצירות ונפיחות במעיים. כמו שהוזכר כבר כאן במאמר באריכות, מצב של עצירות במעיים ישפיע בהחלט על היכולת לתת שתן ולכן תשומת לב למצב המעיים ונקיטת פעולות מנע ממצבי עצירות (דבר שאני עובד איתו בקליניקה עם מטופלים) הינו גם צעד חשוב.

4. אימוץ טכניקת ה'ריקון כפול' (double voiding) :

טכניקה זו כרוכה במתן שתן 'פעמיים ברצף' במהלך ביקור יחיד בחדר האמבטיה כדי לקדם את שחרור השתן שנותר.

אבל מה זה 'ריקון כפול'?

ריקון כפול (או במינוח הרפואי 'double voiding') היא טכניקה המשמשת לשיפור התרוקנות שלפוחית השתן במקרים של אצירת שתן. זה כרוך בפעולה של מתן שתן פעמיים ברצף מהיר במהלך ביקור יחיד בחדר השירותים. החלל הראשון עוזר לרוקן את שלפוחית השתן באופן חלקי, והחלל השני, שאחרי הפסקה קצרה, מאפשר ריקון נוסף, ומבטיח הוצאת שתן רב ככל האפשר משלפוחית השתן. שיטה זו יכולה להועיל אנשים המתקשים לרוקן את שלפוחית השתן שלהם במלואה וגם לעזור לוודא דבר שיחסוך ביקורים תכופים בשירותים.
עם זאת, צעדים אלו גם טובים לקידום שיתון גם בפעם הראשונה, וניתן להשתמש בהם כאשר אנחנו מתכננים התפנות יזומה בשירותים והצורך בשיתון משתהה.

ריקון כפול – הפרקטיקה:

נסו לנקוט בצעדים הראשונים, לפני שאתם מתקדמים לצעדים המתקדמים יותר (צעד מס' 1 ומס' 2 תמיד כדאי ליישם, ולצרף אליהם את אחד מהצעדים הנוספים בהתאם למה שעובד הכי טוב עבורכם. ניתן כמובן לשלב ולגוון פעם כך ופעם אחרת)

1. ריקון כפול קלאסי

התחל עם מתן שתן רגיל, ואז המתן רגע ונסה שוב. טכניקה זו מסייעת להבטיח שתרוקן את שלפוחית השתן שלך ככל האפשר.

2. רכינה קדימה

לאחר מתן השתן הראשון, רכנו עם פלג גופכם העליון מעט קדימה, הדבר עוזר לקדם מצד אחד הרפיה לשרירי הסוגרים שבתחתית רצפת האגן, ומן הצד השני הדבר עוזר לתת מעט לחץ על שלפוחית השתן שנמצאת בקדמת שיפולי הבטן ובכך לגרות תחושת שיתון נוספת.

3. תנועת האגן

בעודך יושב על האסלה, הטה בעדינות את גופך מצד לצד. תנועה זו יכולה לעודד את השתן שנותר לזרום החוצה וגם לקדם תחושה נוספת של צורך לשיתון (דרך גירוי עצבי קל לשלפוחית השתן).

4. 'הפסקה מתודית'

אם אתם חווים קושי לרוקן את השלפוחית שלכם לחלוטין, קומו והסתובבו בסביבת השירותים במשך כ-30 שניות עד דקה (אפשר לבצע הליכה קלה בחדר השירותים עצמו). זה יכול לעזור להרפות את השרירים ולקדם מתן שתן נוסף.

5. האזינו למים זורמים (אפשר גם לטבול אצבע…)

פתחו ברז מים והקשיבו לצליל המרגיע של מים זורמים. אתה יכול גם להעביר את היד שלך מתחת לזרם כדי לעורר רגיעה, שעלולה לסייע בזרימת שתן טובה יותר.

6. טכניקת תיפוף קלה / לחץ עדין על השלפוחית

הפעל לחץ עדין באמצע האמה שלך, ממש מתחת לטבור ומעט מעל אזור המפשעה הקדמית. השתמש באצבע או בכף היד שלך כדי ליצור לחץ עקבי ומתון עד שתרגיש את הדחף להטיל שתן. היזהר לא להפעיל יותר מדי כוח.

אם המאמר עזר לכם, לחצו על כפתור השיתוף בפייסבוק או בוואטסאפ ונוכל יחד לעזור ליותר אנשים

לשיתוף
לשיתוף

מקווה שהפקתם מן המאמר את המירב !

רוצים לקחת את הבריאות שלכם שלב אחד קדימה ולקבל ייעוץ המותאם אישית למצבכם הבריאותי גם בהמשך?


מוזמנים לשלוח הודעה או ליצור איתי קשר לשיחה טלפונית ונבדוק יחד התאמה לצורך תחילת טיפול

מפגשים דרך האונליין עם כל המעטפת שאתם צריכים או מפגשים בקליניקה

לשאלות ובירורים נוספים

או השאירו פרטים למטה

טופס יצירת קשר
מאמרים נוספים באותו נושא
מאמרים נוספים בנושא
תכנים מרחבי האתר

לשאלות ובירורים נוספים

או השאירו פרטים למטה

טופס יצירת קשר
כלי נגישות
חייגושאלות ? כתבו לי