אסטרטגיות טבעיות להקל על אצירת שתן וריקון חלקי

מימה אצירת שתן ניגרמת?

יש המון גורמים אפשריים, נתחיל עם אלו ש'קרובים' יותר אלינו:

א. שיבוש בריקון עקב דפוסי התנהגות / הפעלה שרירית לקויה

אצירת שתן חלקית שמתבטאת גם בריקון חלקי, יכולה להתרחש עקב גורמים שונים הקשורים בהפעלה שרירית נכונה מול הפעלה שרירית שגויה והפעלת מתח בכל הגוף כולו ובאזור הבטן בפרט בשעה שאמורים להרפות ו'לשחרר'.
מדובר בפעולה בסיסית שהגוף שלנו יודע לקיים אוטומטית (ברצף של פעולות לא מודעות שמתחילות בראש, ממשיכות אל הכליות, אל שריר שלפוחית השתן ובסוף אל הסוגרים עצמם).
עם זאת, לעיתים גורמים התנהגותיים וקניית דפוסי התרוקנות לקויים שממשיכים גם כשאירוע הדחק הראשוני חלף, עלולים לשבש לנו את ההרגל וליצור אצלינו דפוס הפעלה חדש לקוי (למשל: שימוש ממושך בשירותים ציבוריים תוך ישיבה על קצה המושב בכיווציות מטעמי הגיינה או חוסר נוחות בהטלת שתן במקום לא מוכר אשר מונעים מלכתחילה את הרגיעה הנדרשת בכדי להתחיל באופן שלם בתהליך ללא מעצורים, או למשל אורח חיים תזזיתי ולחוץ בו אדם מתרגל 'לתקתק' מתן שתן ולסיים מהר במקרים רבות לפני שהייתה התרוקנות מליאה, או לחילופין תקופה חולפת של כאב וגרד באזור השופכה עקב דלקות או פצע פיזי באזור עד לכדי כיווציות לא מודעת שנישארת בכל פעם שמטילים שתן בלי מתן תשומת לב לכך וכן על זה הדרך).

כמו כן, אצירת שתן יכולה גם להיגרם ממקרים של תפקוד נקודתי לקוי של שרירי אגן או לחילופין עקב מתח רב בכל הגוף כולו (סטרס כבר אמרנו?) שגורם גם לשרירי רצפת האגן להיות מצויים בכיווץ תמידי ולהתקשות בהרפייה גם בשעה שהגוף זקוק לה לצורך הוצאת פסולת החוצה.

עניין נוסף שקשור לקושי בהפעלה שרירית, אך הפעם מכיוון אחר – אצירת שתן יכולה להיגרם גם באופן פרדוקסלי דווקא משלפוחית שתן מליאה. שריר שלפוחית השתן, הנקרא שריר הדטרוזור, מתכווץ באופן אוטומטי כדי לקדם את מתן שתן כאשר השלפוחית מתמלאת כראוי והוא זה שדוחף את השתן החוצה בעת מתן השתן (מדובר בהתכווצות לא רצונית שלנו אין שליטה עליה. לנו יש שליטה רק על הרפיית הסוגרים שבקצה צינור השופכה שנמשך ממנו).
אז איפה הבעיה מתחילה? הבעיה מתחילה אם שלפוחית השתן מתמלאת יתר על המידה. במקרה כזה, השריר הזה יקבל מתיחה עודפת שתקשה עליו להתכווץ ביעילות, מה שיוביל לבעיות כמו התרוקנות לא מלאה ואצירת שתן. מה שכבר עכשיו מוביל אותנו לאחת מהעקרונות בהמשך : כדי לשמור על מתן שתן בריא, חיוני להגיב לדחף הטבעי להטיל שתן ולא לנסות 'להשתיק' אותו. צריך להימנע ממילוי יתר של שלפוחית השתן ואין לדחות את ההליכה לשירותים יתר על המידה אחרת עלולים להיגרר ללולאה אינסופית בעייתית (יש לזה חריגים כמובן, אם אתם סובלים משלפוחית רגיזה, דווקא צריך לאמן את השלפוחית לדחות 'דחפים מזוייפים' ואני כותב על זה במאמר אחר).

ב. אצירת שתן יכולה גם להתרחש בעקבות חסימה מכאנית בדרכי השתן כמו:

היצרות השופכה : היצרות של השופכה, לעתים קרובות עקב רקמה צלקת או דלקת, עלולה להקשות על ריקון מלא של שלפוחית השתן.
אבנים בשלפוחית השתן : היווצרות אבנים בשלפוחית השתן עלולה לחסום את זרימת השתן ולגרום לריקון חלקי (משקעי אבנית בכיס השלפוחית בדומה למה שאנו מכירים בכליות, כאשר משקעים בשלפוחית נגרמים בעצמם במקרים רבים מריקון חלקי…).
זיהומים בדרכי השתן (UTI) : זיהומים בדרכי השתן, במיוחד בדרכי השתן התחתונות (למשל, שלפוחית השתן), עלולים להוביל לדלקת, נפיחות דלקתית ולחסימה חלקית, וכתוצאה מכך קושי בריקון.

ג. אצירת שתן יכולה להתרחש עקב גורמים נויירולוגיים

אצירת שתן יכולה להיגרם בעקבות פגיעות נויירולוגיות : מצבים כמו טרשת נפוצה, פציעות בחוט השדרה, ניתוח שהסתבך / התאוששות מניתוח או מצבים של סוכרת מתקדמת הפוגעת בכלי דם ועצב יכולים להשפיע על העצבים השולטים בתפקוד שלפוחית השתן, מה שמוביל לריקון לא שלם.
אצירת שתן יכולה גם להיגרם עקב תרופות מסוימות, (נדיר! לא לקפוץ מיד להסיק מסקנות. עם זאת יש לבחון זאת יחד עם הרופא ולהסב את תשומת ליבו לתרופות שאתם נוטלים שיתן את הדעת האם אחד מהם יכול להסביר את המצב החדש שלכם ובמידה וכן – לבדוק האם יש תרופות שפועלות במנגנון שונה שתוכלו לעבור אליהם או להתאים מינון). למשל תרופות נוגדות-דיכאון שיכולות דרך מספר מנגנונים להאט את התשדורת העצבית והקשר בין מערכת העצבים המרכזית לבין שריר השלפוחית, או לחילופין לקדם פעילות אנטי-כולורגנית (או פעילות דמויית אנטי-כולרגנית שמתרחשת לעיתים גם בתרופות SNRI שלא מפעילות מנגנון אנטי-כולירגני). גם במקרים הנדירים שאירועים כאלו מתרחשים – יש שוני בין כל תרופה ותרופה אפילו אם מדובר בתרופות מאותם הקבוצות של SSRI או SNRI ולעיתים החלפת תרופה אחת באחרת יכולה לפתור את הבעיה.

ד. אצירת שתן יכולה גם להתרחש בעקבות איברים סמוכים ש'לוחצים' על דרכי השתן התחתונות 

לחץ כזה יכול להגיע מבחוץ ברמת השלפוחית עצמה או בצינור השופכה שנמשך מהשלפוחית דבר שמאפשר רק ריקון חלקי של שק השלפוחית או ריקון ב'טיפטופים', הינה חלק מן האפשרויות:
היפרפלזיה שפירה של הערמונית (BPH) : זהו מצב שכיח בגברים מבוגרים שבו בלוטת הערמונית גדלה, גורמת לדחיסה של השופכה ולחסימת זרימת השתן.
חולשה ברצפת אגן הגורמת ל'צניחה' של איברים פנימיים בהם צניחה של הרחם או צניחה נרתיקית (לצורך כך יש לי באתר סדרת סרטונים לחיזוק שרירי רצפת אגן לצד מאמר שלם שמסביר על חיזוק רצפת אגן שמועיל למקרים של צניחה קלה עד בינונית אם כי יש מקרים חמורים בהם כבר אין מנוס מניתוח). או לחילופין בעיות מבניות או פתולוגיות בנרתיק או ברחם האישה, בין אם בגידול שפיר, מיומות (שרירנים) שגורמים לבליטה של הרחם ונדחקים קדימה להפרעת מעבר תקין בצינור השתן.
בטן 'נפוחה' ועצירות (כנ"ל מקרים נוספים בהם הבטן נפוחה כמו אצל חלק מהנשים בימים המקדימים לוסת) שמובילה להגדלת נפח המעיים באופן ש'מתחרה' על האגן הצר והמשותף בו יושבים כל האיברים הפנימיים. הדבר יכול לדחוק את שלפוחית השתן או לחילופין לקדם לחץ סביב אזור צינור השופכה שנימשך ממנה (מנגנון אצירת השתן יכול להיות במספר אופנים שונים: או חסימה מכאנית של זרימת השתן דרך לחץ על צינור השופכה. לחילופין דחיפה של שק שלפוחית השתן כך שמקבל זווית ובעת הריקון לא יכול להוריק את תכולתו המליאה דבר שמצריך מספר סבבים בשירותים. דרך נוספת היא לחץ של המעיים המליאות על שלפוחית השתן והפעלה מוקדמת של 'פעמוני אזעקה' של תחושת דחיפות להשתין. צריך לזכור שגם מתן שתן כאשר כיס השלפוחית אינו מתוח ומלא עדיין תביא לריקון חלקי ומהוסס של השתן ולהמשך הנצחת הבעיה. ואחרון חביב – לחץ חיצוני על שלפוחית השתן עלולה 'להקפיא' זמנית את ההפעלה העצבית לשרירים של כיס השלפוחית, הדטרוסור – Detrusor, התנהגות אופיינית של איבר כאשר מופעל עליו לחץ מכאיב).

מה הבעיה בריקון חלקי של שלפוחית השתן?

ראשית כל, אתם עלולים למצוא את עצמכם צריכים להשתין בתדירות גבוהה יותר מכיוון שלפוחית השתן שלכם אף פעם לא ריקה לגמרי.
ברמה המיידית – איכות החיים שלכם נפגמת. גם בצד המנטלי וגם בצד הגופני.
בצד המנטלי – התמודדות עם אצירת שתן והתרוקנות חלקית עלולה להיות מצוקה רגשית ולהגביל את החופש והנוחות שלך בחיי היומיום וגם לחייב אתכם להיות צמודים כל הזמן לתא שירותים קרוב ולהגביל יציאה שלכם לאזורים ציבוריים או נסיעות ממושכות.
גם בצד הגופני, זה יכול לשבש את הפעילויות היומיומיות ואת דפוסי השינה שלך.
למשל, בעיה נפוצה אצל מבוגרים היא צורך בקימה מספר פעמים בלילה לצורך השתנה לילית.
מה שרבים אינם יודעים שבמקרים רבים יקיצה לילית להשתנה אינה תמיד בשל שלפוחית רגישה או מצב רפואי אחר שגורם לייצור שתן מרובה, אלא פעמים רבות הדבר נובע מהתרוקנות חלקית של שלפוחית השתן בביקור האחרון בשירותים. כך ש'פעמון האזעקה' שמאותת לשלפוחית שהגיעה העת להתרוקן – פשוט מגיע לסף האמיתי שלו, במרווחים קצרים יותר. לאחר ריקון קודם חלקי, לכיס השלפוחית יקח פחות ממחצית מן הזמן להתמלא מחדש…

בעיה נוספת, שגם היא עדיין קשורה באופן ישיר לאיכות החיים שלכם – לאורך זמן כאשר השלפוחית מורגלת לא להתרוקן באופן מלא, חל שיבוש בדפוסים הפנימיים העצביים של השלפוחית, ה'סנסורים' שאחראים על העברת התמסורת והשדרים אל מערכת העצבים המרכזית לצורך קידום שיתון – משתבשת ויוצאת מאיזון, דבר שעלול בטווח הארוך להוביל מצד אחד להורדת סף הרגישות של השלפוחית ואל תחושות מזוייפות של דחיפות במתן שתן גם כאשר השלפוחית כלל אינה מליאה (גם ריקון של השלפוחית טרם זמנה לפני שהגיעה אל התמלאות – הינה בעייתית וגורמת לנזק לטווח הארוך אך אכתבו על כך במאמר ניפרד)
ומן הצד השני הדבר עלול להוביל אל הורדת סף הרגישות של השלפוחית כך שגם כאשר השלפוחית מתמלאת לחלוטין – פעמוני האזעקה לא יפעלו כראוי וגם התהליך הכמעט אוטומטי של מתן שתן (שבנוי על מסלולים מורכבים שעובדים בצורה נפלאה בשילוב) – יפגע ואצירת השתן עלולה אף להחמיר.

בעייה נוספת שריקון חלקי עלול לגרום, טמונה בסילוק לא שלם של הפסולת שמצטבר בה. כאשר שלפוחית השתן אינה מתרוקנת במלואה, חומרי פסולת ורעלים יכולים להצטבר במערכת השתן ועלולים להוביל לזיהומים או בעיות בריאותיות אחרות. שתן שנשאר בשלפוחית השתן לתקופות ממושכות יכול להפוך לכר גידול לחיידקים, מה שמגביר את הסיכון לדלקות בדרכי השתן (UTI).
דבר נפוץ לפגוש אנשים מבוגרים שתהליך ריקון שלפוחית השתן אינו עובד אצלם ביאות, הריקון חלקי, ואצלם באופן ישיר שיעור דלקות השתן החוזרות הינו בעליה (כאלו שבצעירותם לא חוו אפילו פעם אחת דלקת שתן). בבדיקות מתקדמות בהדמיה של דרכי השתן התחתונות ניתן גם לראות באופן ממשי את שאריות השתן שנותרים לאחר מתן שתן ולראות את הגורם הבלעדי לזיהום העקשן שחוזר אצלם למרות סבבי אנטיביוטיקה חוזרים ונשנים.