ההנחיות לצעדים המומלצים למניעת זיהומים ודלקות בדרכי השתן אצל נשים בעמוד זה
מבוססות על המלצות המרכז הממשלתי למניעת מחלות של ארצות הברית (Centers for Disease Control and Prevention), מבוססות על המלצות של האגודה האמריקאית לגניקולוגיה ומבוססות על מחקרים נוספים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים נחשבים לצד הניסיון שאנחנו פוגשים בקליניקה.
במאמר תקבלו סקירה גם עם התוספים הנפוצים לבעיות אלו - האם נכון להשתמש בהם בכל המצבים, וגם תקבלו התייחסות לזיהומים באזורים סמוכים כמו זיהום נרתיקי (זיהום חיידקי או זיהום פטרייתי כמו קנדידה נרתיקית) ושיקום ארוך טווח
תוכן עניינים
13 צעדי מניעה יום-יומיים למניעת דלקות שתן
◄ הימנעות מהתאפקות. יש ללכת להתפנות כאשר שמרגישים צורך להטיל שתן ולעולם לא לדחות את הביקור בשירותים. לזרימה קבועה יש תפקיד מכריע בהדיפת חיידקים שכל הזמן עולים אל דרכי השתן ומנסים להתיישב בו – בחזרה החוצה.
◄ הקפדה על שתייה מרובה והגדלת כמות השתייה מעבר לכמות הממוצעת. הדבר הודגם במחקרים כמפחית חזרה של דלקות שתן (שתייה של 13 כוסות בחורף ו 16- כוסות בקיץ. הגדלים בסטנדרט של כוס חד-פעמית)
◄ לאחר קיום יחסי מין להקפיד על הטלת שתן בטווח של עד חצי שעה מקיום היחסים. לפעולה פשוטה זו יש תועלת מרובה במניעה.
◄ לצד ההמלצה של הטלת שתן לאחר קיום יחסים ניתן להוסיף גם שטיפה של אזור הפות החיצוני וקפליו (השטיפה תיעשה עם מים חמימים בלבד או סבון נייטראלי ללא ריח או מגבוני תינוקות ללא ריח וללא חומרים עודפים) . צעד זה של שטיפה הינו פחות אפקטיבי מהצעד של הטלת השתן אם כי הוא משפר את ההגנה כשהוא מתקיים לצידו בנוסף. בכל אופן עדיף להיצמד להנהגה הראשונה והפשוטה של הטלת שתן ולהסתפק בה לבדה, כיוון שקל יותר לדבוק בה וליישם בטווח הארוך.
(חשוב לציין: הטלת שתן או שטיפה חיצונית בדרך זו אינם מונעים השתרשות זרע).
עוד יש לציין שגם לשטיפה דומה לפני קיום היחסים יש תועלת (ההנחיה המועדפת היא גם לפני וגם אחרי). ההיגיון לכך הוא שהאקט המיני עצמו יכול לדחוף חיידקים מאזור הפרינאום והנרתיק לתוך השופכה ומול זה שטיפה מסוימת של האזור לפני היחסים גם רלוונטית.
◄ הימנעות מוחלטת משטיפות פנים -נרתיקיות. האזור הינו בעל הפרשה טבעית ומנקה את עצמו. כל תוספת שטיפה מזיקה על פי מחקרים ומקדמת הדבקה חוזרת. (באשר לביצוע שטיפה באזורים החיצוניים ביותר של הנרתיק , במידה ומתעורר צורך בכך, יש לדאוג שהשימוש יהיה בסבונים 'נייטראליים' שאינם מבוסמים. סבונים עם ריח ותכשירים מבוסמים מכילים חומרים הפגועים במעטה ההגנה הטבעי של הנרתיק ומגבירים סיכויים להידבקות חוזרת).
◄ העדפת רחצה במקלחות על פני אמבטיות (להקפדה על כך לאחר קיום יחסי מין וכן סביב זמן הביוץ החודשי ישנה חשיבות עוד יותר גדולה).
◄ ניגוב בטישו/נייר טואלט מכיוון הנרתיק אל פי הטבעת ולא הפוך.
◄לבישת תחתוני-כותנה והעדפתם על פני בדים סינטטיים למניעת היווצרות לחות באזור (לחות מהווה כר פורה לשגשוג של חיידקים באזור). כמו כן שימוש בבדים נושמים והימנעות מלבישת תחתוניות מבושמות.
◄מציאת פתרונות ללחות שמצטברת באזור במקרים מסוימים (כמו לאחר אימון ספורטיבי והזעה מרובה) דרך החלפת בגדים ואוורור המקום בעת הצורך.
◄ למשתמשות באמצעי מניעה – לשקול הימנעות שימוש בדיאפגרמה או בקוטלי זרע ומעבר לשימוש באמצעי מניעה חלופיים (אמצעים אלו נמצאים בשכיחות גבוה יותר לדלקות בשתן).
◄ נטילה מניעתית של זני פרוביוטיקה מסוימים שהוכחו כמפחיתים את ההיארעות של הדבקה חוזרת בדלקות שתן ואת חומרתן (הרחבה על כך – בהמשך המאמר).
◄לאחר סבבי אנטיביוטיקה – נטילת פרוביוטיקה ייעודית לדרכי השתן.
◄ חיזוק שרירי רצפת אגן וסוגרים ( תרגיל קיגל לחיזוק סוגרים הוא הממוקד ביותר מבין כל התרגילים. תוכלו למצוא כאן את כל הסרטונים לחיזוק רצפת אגן) .
דגשים נוספים
⇐ בתקופת ההיריון יש להקפיד בצורה יתירה על כל הדגשים עקב פגיעות מוגברת יותר לקבל זיהום בדרכי השתן. דגש מיוחד יינתן בנוגע לדגשי ההיגיינה לאחר קיום יחסי מין (לכל הפחות הקפדה על הטלת שתן אחריהם) גם אצל נשים שבשאר השנה לא רואות צורך להקפיד על צעדים אלו.
⇐ עניין שעדיין לא נמצאו לו הוכחות מחקריות אך יש לתת עליו את הדעת הוא הידבקות בבריכות שחייה ומאגרי מים משותפים, על אף אמצעי החיטוי המתקדמים המתקיימים בחלק מאותם המקומות. ניתן לצמצם את הסכנה במידה מסויימת על ידי הקפדה של החלפה מבגד הים מייד בסיום השחייה והימנעות מהשארת אותו בגד ים רטוב ולח למשך זמן ממושך על הגוף ללא צורך. יש להקפיד על ביצוע מקלחת מייד כשמתאפשר. חוץ מצעדים אלו יש לשקול צמצום כניסה למים בטבע או במקומות ללא אמצעי חיטוי בעלי תקן מאושר אצל נשים בעלות סיכון מוגבר לדלקות בדרכי השתן.
⇐ עוד עניין נוסף איזוטרי שאמנם לא נחקר אך גם עליו מומלץ לתת את הדעת – לשים לב להתזות חוזרות מוגזמות של מים מהאסלה בעת הטלת הצרכים עצמם או 'הורדת המים' בשירותים ולנסות למזער אותם, זאת על מנת למנוע הגעה של נתזים לאזור השופכה ולגרום לזיהום חדש. הסיבה היא שחיידקים מאותם נתזי מים מזוהמים מוחזרים ברסיסים כלפי מעלה (מציאות שמתרחשת בעת נפילת תוכן בצורה ישירה למי הקרקעית או בעת הורדת המים בסיום השהות בשירותים), עלולים להגיע סמוך לפתח השופכה של האדם שיושב על האסלה בעת הטלת הצרכים, להתיישב שם ולגרום להדבקה חדשה.
"אז האם יש משהו שאפשר לעשות בנוגע לזה"?
אמנם לא על הכל אפשר להשתלט ולא צריך להגזים בהכל, אולם כן ניתן להתרגל בעת הכניסה לחדר השירותים להניח נייר טואלט על פני המים שבקרקעית האסלה קודם שמטילים את הצרכים, דבר שעוזר למנוע נתזים חוזרים. לחילופין ישנם אסלות שמובנה בהם 'מדרגה' קטנה , כך שבעת הטלת הצרכים אין פגיעה ישירה של התוכן במים, דבר המונע נתזים חוזרים שאינם רצויים כלפי מעלה.
" ומה בנוגע לשלב הורדת המים"?
פשוט מאוד, יש להתרומם לפני שלב הורדת המים בסיום השהות בשירותים).
דברים נוספים שכדאי לדעת על אופני ההדבקה השונים
חוסר איזון בחיידקים המאכלסים את הנרתיק או זיהום נרתיקי עלול גם הוא לקדם הדבקה חוזרת בדלקת שתן.
על אף שמדובר בשתי פתחים שונים, הם חולקים קרבה אנטומית גדולה, וחוסר איזון ושגשוג של חיידקים פתוגניים בנרתיק יגביר הימצאות של חיידקים פתוגניים סביב פתח השופכה ויגביר את הסיכויים לעלייה של אותם חיידקים מעלה אל דרכי השתן.
הפרדוקס הוא שלעיתים קרובות זיהומים או פטרייה בנרתיק נגרמים דווקא בעקבות נטילה של אנטיביוטיקות שניתנו לטיפול בדלקת שתן, שלאחריהם, מייד לאחר סבב האנטיביוטיקה לשתן, מופיעים מייד זיהומים חדשים בנרתיק שטרם היו בעבר. ואז נוצר מעגל-קסמים שמזין את עצמו. הדבקה מן הנרתיק אל פתח השופכה של דרכי השתן, סבב אנטיביוטיקה ושוב כל המעגל פעם נוספת (מעבר לעובדה שאנטיביוטיקה לדרכי השתן עצמה, פוגעת באוכלוסיית החיידקים הטבעית הטובה שבדרכי השתן, ובכך מקרבת את הזיהום הבא באותו מקום עצמו כיוון שהחיידקים הטובים שמגינים מפני זיהומים בדרכי השתן – חוסלו גם הם יחד עם החיידקים הרעים ועכשיו המקום חשוף לזיהומים חדשים בלי יכולת הגנה מספקת. אמנם יש חובה ליטול את האנטיביוטיקה על מנת להתמודד ביעילות עם זיהום קיים. אולם צריך להיות מודע למחירים ולחשוב איך לאחר סבב האנטיביוטיקה משקמים את הגוף בצורה חכמה ומתקנים את אותה נקודת תורפה חדשה).
עוד עניין חשוב, הפעם בנוגע לסכנה של הדבקה מחיידקים שמגיעים מהמעי הגס. יש לתת את הדעת על מניעה של שלשולים תכופים שמתרחשות אצל אנשים מסוימים או בריחות צואה קלות שמתרחשות לרוב אצל מבוגרים. דליפות כאלו עלולות גם הם ביתר קלות לזהם את האזור ולהוביל בצורה קבועה חיידקים שמקורם במעי הגס אל הפתחים הקדמיים ולעורר זיהום חדש או חוזר ונישנה.
הרחבה על אוכלוסיות שמועדות להידבקות
בנוגע לאוכלוסייה של נשים בהריון, הרגישות היתירה להידבקות במהלך ההיריון בדלקות שתן והשכיחות הרבה אצל אוכלוסייה זו נובעת ממספר סיבות, ביניהם :
האטה בזרימת השתן עקב השינויים הפיזיולוגיים במהלך ההיריון וגם בגלל הבטן שחוסמת זרימה תקינה של שתן, ירידה בפעילות החיסונית הכללית של הגוף (ירידה שנועדה למנוע זיהוי ודחייה של העובר כ'זר') שחושפת את האישה לסכנת הידבקות מוגברת מזיהומים, צריכת חלבונים מועטה ביחס לדרישות הגוף שעולות בהריון (מאותם חלבונים במזון הגוף אמור לייצר במערכת החיסון נוגדנים כנגד זיהומים מן החוץ) וחוסרים תזונתיים אחרים שפוגעים בחוסנו של הגוף להתמודד עם מצבי עקה.
רגישות לדלקות שתן חוזרות תהיה קיימת גם אצל נשים לאחר גיל המעבר בגלל ירידה כללית ברמות האסטרוגן בגופן (דבר המוביל לאטרופיה של הנרתיק, מוביל להתיישבות של חיידקים שליליים באזור הנרתיק עקב ירידה בכמות החיידקים מסוג לקטובציליאס הטובים ומעבר של חיידקים שליליים אל פתח השופכה של דרכי השתן שנמצא בסמיכות מבחינה אנטומית). ירידה באסטרוגן גם מובילה להיחלשות של שרירי רצפת האגן ולירידה בטונוס השרירים הטבעי שנמצא בסוגרים שבקדמת הגוף הכוללים את צינור השופכה של השתן. דבר שמוביל לכניסת מזהמים מן החוץ בצורה קלה יותר אל דרכי השתן. כך שגם לאוכלוסייה זו כדאי מאוד להקפיד עוד יותר על הדגשים המובאים בעמוד זה. לאור עובדה זו של ירידה טבעית ברמות אסטרוגן בגיל המעבר, ננקטים לנשים אלו לעיתים התערבויות עם תכשירים הורמונליים שמכילים אסטרוגן בנטילה פומית או במשחה מקומית אולם תועלתן איננה מספקת.
תוספים שיכולים לעזור במניעה
רגע לפני שממשיכים!
אם הגעתם לכאן מ'תוכן העניינים' ודילגתם על על צעדי אורח החיים שהובאו בתחילת המאמר - תחזרו אחורה (-:
הם הרבה יותר חשובים ואפקטיביים מכל תוסף כזה או אחר
בנוסף ישנם אסטרטגיות אפשריות אחרות מעבר לדגשים באורחות החיים שניתנו בעמוד זה, שבמקרים מסוימים אפשר להכניס (בהתאם למקרה, בהחלט זה לא דבר שתמיד נצרך, ושימו לב שהם לא באים במקום שמירה על הדגשים וצעדי-המנע הטבעיים שהוזכרו מקודם)
פרוביוטיקה
נטילת פרוביוטיקה מזנים מסוימים לאורך תקופה (במקום רק ליטול פרוביוטיקה כללית עם עשרות סוגי חיידקים בצורה שאינה ספציפית לפתולוגיה של דרכי השתן).
כשמדובר על בעיות שמערבות את דרכי השתן או הנרתיק, מדובר בזנים הספציפיים הבאים:
Lactobacillus rhamnosus GR-1
Lactobacillus reuteri RC-14
מדובר בשני זנים שנמצאים כבר באופן טבעי באזור הנרתיק ודרכי השתן אך כמותם ירדה בעקבות שינויים באורח החיים או בעקבות זיהום חיידקי או זיהום פטרייתי. זנים אלו הוכחו כיעילים למניעת דלקות שתן חוזרות למטרות מניעה, הן כאשר ניתנים באופן וגינאלי ואפילו כאשר ניתנים באופן פומי בבליעה (יש לדעת שזנים אלו גם עמידים יחסית בחומציות הקיבה גם ללא צורך בציפוי אנטרי מיוחד. הגעתם לבסוף אל דרכי השתן ואכלוסם – עובר למעשה דרך המעיים. מחקרים הראו שהם נודדים דרך המעיים אל המעי הגס ובסוף מפונים בצואה – ובגלל הקרבה של המבנים אצל הנשים, אין סטריליות מוחלטת אף פעם – הם מאכלסים בסופו של דבר גם את הפתחים הקדמיים אצל נשים, כשלבינתיים עד הגעתם לשם, גם מערכת העיכול עצמה נהנת מהימצאות החיידקים הטובים הללו בגוף ובהשבת איזון מסויים גם למיקרוביוטיקה ולאוכלוסיית המעיים שגם לעיתים נפגעה עקב מצב-הדחק או עקב אנטיביוטיקות מזדמנות שלעיתים יש ליטול).
חמוציות או D-מאנוז
אופציה פופולארית נוספת ומשלימה (היא לא מחליפה!) היא נטילת כדורים המכילים תמצית מרוכזת של חמוציות, רכז חמוציות או תוסף די-מנוז שיעילות במידה מסוימת כנגד סוגים מסוימים של חיידקים זיהומים בשתן, כאשר כל אחד מן התכשירים שציינתי עובד במנגנון שונה ומשלים.
חשוב לציין ששימוש בחמוציות או בתוסף D מאנוז לא עוזר לכל סוגי הזיהומים החיידקיים בשתן, ולכן יש לבדוק באילו סוג חיידק נדבקתם ורק אז להתאים את הטיפול הנכון (בדרך כלל תוכלו לראות את סוג החיידק הספציפי בתוצאות תרבית-השתן שביצעתם ואז להתאים את הטיפול המתאים. לעיתים מופיעים שם מספר סוגי חיידקים וחשוב לתת התייחסות לכולם).
טעות נפוצה היא לתת תוספי D מאנוז או חמוציות על ימין ועל שמאל ללא התאמה של התוסף לסוג החיידק והתחשבות בכך. התאמת הטיפול אל סוג החיידק חשובה במיוחד במקרים בהם כבר היו זיהומים חוזרים של דלקות שתן, כיוון שבמקרים כאלו גדלים הסיכויים שהחיידק שנמצא אצלכם איננו חיידק האי-קולי הרגיל שתוספים אלו יעילים עבורו. אלא חיידקי שתן אחרים שהתוסף לא רלוונטי עבורם. (לעיתים תוספים אלו נרשמים באופן אוטומטי הן אצל מטפלים מתחום הרפואה המשלימה, והן בידי רופאים ותזונאים שבסיום מפגש עם מטופלת שמגיעה אליהם שוב ושוב עם דלקות שתן חוזרות או אצל מטופלות בהריון אומרים להם : "תנסי ליטול חמוציות / די מנוז, שמעתי שזה עוזר" ולפעמים רושמים להם את זה ב'מרשם' כחלק מההמלצות איתן הן יוצאות. המלצות אלו עומדות בניגוד להנחיות שמתן תוספי חמוציות/די-מאנוז נחקר ונמצא בו תועלת דווקא לסוג החיידקים מסוג E קולי ואין לטעות ולהעתיק מתן שלהם במקרים של חיידקים אחרים שלא בהכרח עוברים דרך מנגנון זה כאשר לאחרים הוא חסר השפעה).
הרחבה בנוגע לשימוש בתכשירי חמוציות ודי-מאנוז ומידת התאמתם לסוגי החיידקים השונים
למעשה, תכשירי החמוציות הפופולריים מתאימים ויכולים לעזור בחלק המניעה ובמידה מסוימת גם בהפחתת כמות הזיהום הקיים – רק בחיידק ה- E. coli בלבד, (ובשמו המלא : Esherichia coli).
חמוציות
אם ניקח למשל את תוסף החמוציות שמקובל כתכשיר שעוזר במקרים של דלקות שתן, הסיבה לספציפיות של חמוציות לחיידקים אלו בלבד מסוג E קולי – היא שחמוציות מונע היצמדות בעיקר בזכות תרכובת הפרואנוציאנידינים מסוג A.
שמתחרים עם adhesion fimbriae P. זה גם המנגנון העיקרי דרכו הוא מצליח לסייע כל כך ביעילות במקרים של דלקות שתן קלות ונפוצות.
לעומת זאת, רוב החיידקים האחרים – הן חיידקי הגראם החיוביים והן חיידקי הגראם השליליים – אינם בעלי זרועות פילי ספציפיים אלו וחלקם אף אינם בעלי זרועות פילי כלל. אופן ההיצמדות של החיידקים האחרים אל תאי האפיתל של דרכי השתן הוא דרך מנגנונים אחרים. לכן חמוציות לא יעזרו במקרים בהם התגלו סוגי חיידקים אחרים מאותו הסוג שהזכרתי מקודם.
עם זאת זכרו שככל שמדובר בדלקות שתן פשוטות בפעם הראשונה, למעלה מ 90% ממקרי ההדבקה האלו הם בסוג החיידקים שציינתי, כך שאם יש לכם דלקת שתן בפעם הראשונה בחייכם, זה אולי בסדר 'לנחש' ולנסות להיענות להמלצה הפופולרית של שימוש בחמוציות (על אף שכאמור, יש מקרים שהם לא יביאו לכם תועלת. ואני נוטה להמליץ גם בדלקות שתן ראשונות, לברר קודם את סוג החיידק בשביל לדעת שמה שאתם נוטלים – רלוונטי למה שיש לכם, על מנת למנוע החמרה בגלל השהייה של טיפול שבאמת אפקטיבי ומדויק עבורכם. כמובן שבדלקות שתן חוזרות – יש לברר קודם את סוג החיידק ולהימנע מניחושים).
D-mannose (די-מאנוז)
בהקשר של אותו סוג חיידקים שנזכר לעיל, כדאי לציין גם אופציה של תיסוף בתוסף די-מנוז D-manose, שיעיל גם הוא לאותו סוג שציינתי של חיידק האי-קולי, וגם הוא מוכר מאוד בזכות יעילותו במקרים מסוימים כחלק מטיפול בדלקות שתן קלות (אבהיר שכל הסייגים שציינתי באשר לשימוש באוטומטי בחמוציות, תקפים גם לתוסף הדי-מנוז).
הוא עצמו עובד על זרוע הדבקה אחר מסוג type 1 fimbriae שגם הוא מעורב בפתוגנזה של הידבקות החיידקים האלימים הללו אל דפנות דרכי השתן וחדירה שלהם (זרוע הדבקה זה בעיקר נמצא בחיידקי האי-קולי וגם תוסף הדי-מנוז נחקר באופן רציני רק עבור חיידק האי קולי כאשר עורכי המחקרים מציינים בפירוש שאין להסתמך על מסקנות המחקר ליעילותו של התוסף – באשר ליעילות על סוגי חיידקים אחרים, כיוון שהם לא חולקים אותו מנגנון הדבקה משותף. עם זאת כן חשוב לי לציין שישנם מספר חיידקים נוספים שהינם גם בעלי זרוע זו, חיידקים בדרך כלל מסוג חיידקי הגראם השליליים ממשפחת ה Enterobacteriaceae. אבל עדיין, גם אלו שכן מחזיקים בזרוע הדבקה זו, הוא לא בהכרח העיקרי שלהם וכמובן די מנוז לא נבדקה עליהם אלא זו רק אופציה היפוטיטית, לעומת חיידק האי קולי בו זרוע זו מהווה מרכיב משמעותי בסוגים האלימים יותר שלה ושנחקרה בנוגע לזה. בסוף תזכרו, אם שוקלים שימוש בתוסף הדי-מאנוז לחיידקים זיהומיים אחרים בשתן שאינם אי-קולי, על כל אחד ואחד מן החיידקים האחרים יש לבדוק האם הוא משתמש בזרוע זו, וגם האם זהו מנגנון ההדבקה העיקרי שלו בשביל לחזות האם לתוסף די מנוז יכולה להיות בכלל השפעה מיטיבה כלשהי במקרה המסוים או שסתם מבזבזים עליו כסף).
מה בתכל'ס?
אם נרכז את הידוע לנו, נראה שלמעשה לאותם חיידקים ספציפיים מסוג אי-קולי שציינתי ישנם שתי אופני הידבקות מרכזיים שהופכים אותו לכל כך נפוץ בדרכי השתן.
לכן שילוב של שתי התוספים הללו יחד הוא היעיל ביותר ונותן אפקט סינגרטי שמתמודד עם שתי זרועות ההדבקה הנפוצים של אותם החיידקים הספציפיים שציינתי.
מניעה או הסרה
עוד נקודה שכדאי לציין זה שתוספי החמוציות ודי-מנוז יעילים רק במניעה של הידבקות חיידקים אלו על גבי תאי האפיתל, ובמניעת המשך ההידבקות והשגשוג של החיידקים הספציפיים שהזכרתי מקודם. תכשירים אלו אינם פוגעים בחיידקים עצמם שכבר התיישבו והם אינם 'מחסלים' אותם כמו שרגילים לפעמים לחשוב.
לאור זאת, צריך להבין מתי נכון עבורנו להשתמש בתכשירים אלו ועבור אילו מקרים נוכל לצפות מהם להשפעה יעילה.
על אף שבמקרים שישנו זיהום קיים עדיין יש בהם תועלת מסוימת בשביל למנוע עד כמה שניתן המשך של הידבקות של חיידקים חדשים וכמובן תועלת בנטילה מניעתית בשביל להפחית את סיכויי החזרה של הזיהום, ככל הנראה אין בתוספים אלו תועלת מספקת במיגור הזיהום במקרים קשים, כיוון שדרך פעולתם איננה דרך חיטוי והסרת החיידק, אלא רק במניעת התיישבותו מלכתחילה באזור.
במידה ויש זיהום קיים הם כנראה לא יורידו את החיידקים שכבר הספיקו לחדור ולהתיישב על אותם הריריות וזה גם מה שמעלים בינתיים המחקרים. במקרה של זיהום קיים, אפשר להשתמש בהם כחלק מניסיון מיגור הזיהום כאשר הם יעזרו בהאטת ההידבקות לדרכי השתן לצד הצעדים החיוניים הממוקדים יותר שעליכם לנקוט בשביל להסיר זיהום עקשן.
זכרו שתיסוף שלהם יוכל למנוע המשך של ההתיישבות החיידקית, וכיוון שתמיד יש 'שטיפה' החוצה של חיידקים (על ידי מתן שתן, שתייה ושאר פעולות שמערכת החיסון שלנו נוקטת בשביל להילחם בזיהומים קיימים) – אז לפעמים גם נראה נשים וגברים שנטלו תוספים אלו ודיווחו על הקלה בסימפטומים ולעיתים אף משיגים היעלמות מוחלטת, כאשר היה מדובר בזיהום קל או במקרים שהיה מדובר בזיהום ארעי שתקף אותם פעם אחת בחייהם ומערכת החיסון שלהם לאחר מספר ימים הדפה את הזיהום – בתוספת פעולות הסיוע החשובות שהם עצמם נקטו.
עם זאת תמיד יש צורך בביצוע מעקב ווידוא שהחיידק הוסר לבסוף, או שהסימפטומים נעלמו לגמרי ולא להסתפק בהפחתה של הסימפטומים, כיוון שזיהום כרוני בדרכי השתן התחתונות, גם אם מצליחים לנהל אותו בעצימות נמוכה, עלול לעלות לדרכי השתן העליונות ולגרום לזיהום חמור בכליות ולסכן אותנו (באשר לנשים בהריון – ההתייחסות מעט שונה וגם במקרים של היעלמות מוחלטת של התסמינים יש לבצע לעיתים מעקב ובדיקת-תרבית ולשקול צעדים בהתאם לכך מול הרופא המטפל, בגלל שיקולים רחבים יותר שלא נידון בהם במאמר הנוכחי).
אני מזכיר שבשביל להתמודד עם זיהום קיים בדרכי השתן, יש צעדים נוספים שצריכים לנקוט בהם אך המאמר הנוכחי עוסק בצעדי מניעה ולא בטיפול בזיהום קיים ולכן לא נסקור אותם כאן.
קנדידה וזיהומים נרתיקיים – האם ההמלצות תקפות גם להם?
13 צעדי המנע היום-יומיים שנמנו לעיל בתחילת המאמר וגם הפסקאות העוסקות באוכלוסיות שמועדות לסיכון ללקות בזיהום – מכוונים בעיקר לזיהומים בדרכי השתן.
עם זאת, מרבית צעדי-המנע תקפים גם עבור זיהומים בנרתיק (זיהומים פטרייתיים כמו חיפוי קנדידה או זיהומים חיידקיים), עקב הסמיכות של שתי הפתחים הללו וגורמי הסיכון המשותפים, שמאפשרים קולוניזציה של זיהומים מן החוץ והגעה לפתחם.
אם ברצונכם לקרוא יותר על זיהומים פטרייתיים מסוג פטריית הקנדידה במערכת העיכול או בנרתיק, תוכלו לקרוא על כך עוד במאמר שלי "קנדידה – אמת או חלום".
זה יספיק לי?
צעדי המנע הפשוטים שציינתי במאמר זה חיוניים ויעילים במיוחד עבור רוב רובם של הנשים (וגם עבור הגברים שסובלים מבעיה של דלקות שתן חוזרות). כך שלאחר שהסרתם את הזיהום הקיים בדרך שלכם, נקיטת צעדים פשוטים אלו שצוינו במאמר הנוכחי, אמורים להספיק .
עם זאת, יש לדעת שבהחלט ישנם צעדי-מנע נוספים שלא ציינתי במאמר הנוכחי, ובמקרים מורכבים מאוד צריך לשלב גם אותם וכך אני גם נוהג בקליניקה. צעדים אלו כוללים למשל מיקסום של התגובה החיסונית לאורך טווח כך שגם אם יגיע למקום זיהום מקרי, הגוף יוכל לגייס בצורה מדויקת את מערכת החיסון ולמנוע התיישבות קבועה של מחולל הזיהום. זו רק אחת מן הדוגמאות לצעדים הנוספים שניתן לנקוט ושלעיתים צריך לשלב בטיפול בכדי להבטיח שהזיהום לא יחזור בשנית. חשוב לזכור זאת כיוון שלעיתים ישנם צעדים נוספים הנצרכים בכדי למנוע זיהום חוזר אצל נשים עם מצבי בריאות מורכבים או היסטוריה ארוכה במיוחד של דלקות שתן חוזרות. אין צורך כבר מההתחלה ללכת לטיפול מורכב יותר, ודי בשמירה על צעדים טבעיים אלו שצוינו כאן. אולם, אם אחרי שיישמתם את כל האמור במאמר זה אתם עדיין חוות חזרה של הזיהומים (אפילו אם בזכות הצעדים שצוינו לעיל הצלחתן לדחות את חזרת הזיהום במספר חודשים) – עדיין יש מה לעשות. וגם עבורכם עדיין יש תקווה וזו לא גזירת גורל.
אז עד עכשיו דיברנו על מניעת זיהומים חוזרים, בהנחה שהזיהום הקודם של דלקת השתן כבר 'הסתלק'.
רגע, אבל מה עושים בזיהום קיים?
כאן כמובן הטיפול הוא שונה ובמאמר זה לא הספקתי לעסוק בטיפול בזיהום הקיים. רק אומר שמעבר לצעדי המנע שנועדו למנוע זיהום חוזר לאחר שהסרתן את הזיהום הקיים (וזה היה מטרתו של מאמר זה),ישנם חבילת צעדים נוספים אותם אני מייעץ בקליניקה שניתנים לביצוע כאשר קיים זיהום עכשווי (כמו זיהום חיידקי בדרכי השתן או זיהום פטרייתי של קנדידה בנרתיק) על מנת להסיר זיהום קיים. כל זאת לצד תכשירים לנטילה שמגדילים עוד יותר את הסיכוי לפתירת הבעיה לאורך טווח (כמובן שלאחר אותו הטיפול יש לנקוט בצעדים המנויים לעיל במאמר הזה בכדי להגדיל את הסיכויים שאותו הזיהום לא יחזור בשנית).
ומה הלאה? סיכום
המאמר הנוכחי לימד על נקיטת צעדים פשוטים וישימים בבית למניעת דלקות שתן חוזרות המומלצות גם על ידי האגודה האמריקאית לגניקולוגיה וארגוני בריאות נוספים בעולם. מדובר בצעדים פשוטים, אך עם זאת כל כך חשובים ויעילים, הטובים ליישום אצל כל אישה או גבר הנמצאים לאחר סבב האנטיביוטיקה הייעודית לטיפול בזיהום בדרכי השתן (ואצל נשים גם במקרים של זיהום נרתיקי או קנדידה). מתוך הבנה שחלק גדול הטיפול בבעיה זו, טמון גם במניעת ההישנות החוזרת, על ידי רפואה מונעת, ולא רק בסילוק נקודתי לזיהום קיים שכאשר הוא מגיע רק לבדו, מתברר שוב ושוב כלא יעיל במקרים של דלקות שתן כרוניות שחוזרות על עצמן.
דיברנו גם על תוספים שנוהגים לפעמים לתת על מנת למנוע דלקות שתן חוזרות (או לעצור כאלו שנמצאות ממש בשלבי התחלה) ודיברנו גם על שיקולים רוחביים נוספים שיש לשקול בכדי להצליח במשימה העיקרית שהיא – מניעת דלקות שתן חוזרות.
מומלץ מאוד שתשתפו את המאמר עם כל אחד ואחת שאתם יודעים שסיים לא מזמן סבב טיפולים אנטיביוטי לטיפול בדלקת שתן.
כל זאת בשביל להפחית את הסיכויים שהוא יזקק לסבב טיפולים נוסף – בעתיד.
זכרו! הרבה יותר קל ויעיל למנוע את החזרה של ההדבקה הבאה בחיידק, מאשר להתמודד איתו לאחר שהוא מתיישב וגורם לזיהום עכשווי.
